מדע ההישרדות: למה חיות נוטשות את צאצאיהן
המאמר מסביר מדוע בטבע אמהות-חיות לעיתים נוטשות את צאצאיהן: זוהי אסטרטגיה אבולוציונית לשימור משאבים ולהבטחת הישרדות החזקים ביותר. מובאות דוגמאות של ציפורים המווסתות את גודל התטולה ויונקים הנוטשים צאצא יחיד בשל חוסר ניסיון או תנאים קיצוניים. מוזכרת גם העברה אפיגנטית של טראומה.
מאמר בפורטל Cursorinfo מסביר מדוע חיות בטבע נוטשות את צאצאיהן, ומציג זאת כאסטרטגיה אבולוציונית להישרדות. כדוגמה מובא סיפורו של גור מקוק יפני בשם פאנץ', שננטש על ידי אמו אך מצא נחמה בצעצוע קטיפה. ביולוגים מציינים שהתנהגות זו נפוצה ויש לה סיבות פרגמטיות. אצל ציפורים כמו יסעורים קלי-רגל, נהוג ויסות גודל התטולה: במחסור במשאבים הן מאכילות רק את הגוזלים החזקים ביותר, מה שמעלה את שיעור ההישרדות של הנקבות ב-16%. אצל יונקים, נטישת צאצא יחיד יכולה לנבע מחוסר ניסיון של האם הצעירה, תנאים קיצוניים (חום, מחסור במזון) או דאגה לבריאותה – תצפיות על קופי לילה הראו שנקבות שנמנעו מהנקה חיו בממוצע ארבע שנים יותר. מוזכרת גם זיכרון אפיגנטי: 'נטושים' שגדלו בשבי חוזרים לעיתים על התסריט ונוטשים את צאצאיהם שלהם. המאמר מפנה לפרסום ב-Discover Wildlife.