"החרם השקט": כשתלות הדדית בין מדינות הופכת לסיכון אסטרטגי | מיוחד לסופ"ש

הגלובליזציה הפתוחה מתה ובמקומה צומחת לאומיות כלכלית. מדינות מחזירות ייצור קריטי הביתה, והמערכת הפיננסית העולמית הופכת לזירת קרב על הדולר ו-SWIFT. גוש BRICS מפתח מערכות סליקה אלטרנטיביות. ישראל, ככלכלה קטנה ופתוחה, חשופה ל"חרם השקט": עיכובים בירוקרטיים, ביטול השקעות והסתייגות ספקים. הכתבה קוראת לשמירה על עצמאות סחר, ערך מוסף טכנולוגי ויציבות פיננסית.

במשך כארבעה עשורים שלטה הגלובליזציה הפתוחה, שבה חברות חיפשו ייצור זול מעבר לים וגבולות נתפסו כמכשול. העידן הזה הסתיים. כיום תלות הדדית בין מדינות נתפסת כסיכון אסטרטגי, והמושג המוביל הוא "לאומיות כלכלית": מדינות מעבירות את מוקד הכובד להגנה על ביטחון לאומי, עצמאות אנרגטית ואבטחת שרשראות אספקה, ומחזירות ייצור של רכיבים קריטיים הביתה או למדינות ידידותיות. המערכת הפיננסית העולמית הפכה לשדה קרב. ארצות הברית ובעלות בריתה הוכיחו כי כוחן נובע משליטה בעורקי הכסף, בעיקר הזיקה לדולר ולמערכת הסליקה SWIFT. ניתוק מדינות מהמערכת הבנקאית והקפאת יתרות מטבע חוץ הראו שהחזקת נכסים במערב כרוכה בסיכון פוליטי. בתגובה, גוש BRICS בהובלת סין, רוסיה והודו מאוחד ברצון להפחית תלות בדולר, עובר לסחר במטבעות מקומיים ומפתח מערכות סליקה אלטרנטיביות. התרחיש המסתמן הוא פיצול הכלכלה העולמית לגושים פיננסיים מקבילים. ישראל, ככלכלה קטנה, פתוחה ומתקדמת הנסמכת על ייצוא וטכנולוגיה, חשופה ל"חרם השקט": עיכובים בירוקרטיים בלתי מוסברים, ביטול השקעות של קרנות פנסיה בינלאומיות והסתייגות ספקים. כדי להתמודד, ישראל חייבת להבטיח עצמאות סחר ביטחונית וטכנולוגית ולשמור על ערך מוסף טכנולוגי ייחודי. כמו כן, שמירה על נגישות לשוקי ההון, דירוג אשראי ויציבות בנקאית הם קו ההגנה של המדינה. הכתבה קוראת למדיניות תקציבית אחראית וליתרות מטבע חוץ גבוהות.