השאלה היא לא 'ביבי: כן או לא?' אלא התשובה היא, 'איזו ישראל?' - דעה

לקראת הבחירות בישראל, טוען ג'פרי קאהן במאמר דעה כי השאלה המרכזית אינה אם בנימין נתניהו יישאר או ילך, אלא איזו מדינה ישראל צריכה להיות כדי לשגשג במציאות שאינה יכולה לשנות לחלוטין. הוא מצטט את ויקטור פרנקל על שינוי עצמי, ומדגיש את החוסן האסטרטגי, תוך למידה מסבלנותה של איראן מבלי לחקות את משטרה. הוא קורא להפוך את החוסן לפרויקט לאומי בבתי ספר, בשירות הלאומי ובממשלה.

לקראת בחירות נוספות בישראל, טוען ג'פרי קאהן במאמר דעה זה כי השאלה המרכזית אינה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יישאר או ילך, אלא איזו מדינה ישראל חייבת להפוך כדי לשגשג במציאות שאינה יכולה לשנות לחלוטין. קאהן מהרהר על ההנחה הציונית שניתן לשנות את ההיסטוריה, אך מציין כי לאחר כמעט 80 שנות עצמאות, דברים מסוימים השתנו ואחרים נותרו עקשניים. הוא מצביע על צבא ישראל האדיר ועל ילדים שרצים למקלטים, על שיפור ביחסים הדיפלומטיים לצד בדידות גוברת ואנטישמיות, ועל הסכמי שלום עם מצרים וירדן לצד כוחות עוינים בשכונה. הוא מצטט את רעיונו של ויקטור פרנקל שכאשר איננו יכולים לשנות מצב, אנו מתמודדים עם האתגר לשנות את עצמנו, ומספר משל על אם שמצאה שלווה למרות שמצב בנה לא השתנה. קאהן טוען כי הבחירות אינן יכולות להציל את ישראל מהמציאות, ובמקום זאת על האומה להתמקד בבניית חוסן – יכולת אסטרטגית המאפשרת לה לספוג איומים מבלי להישבר. הוא מסתמך על עקרון סון דזה של הפיכת עצמו לעמיד בפני תבוסה, ומציע שישראל יכולה ללמוד מסבלנותה של איראן והסתגלותה מבלי לחקות את משטרה. הוא קורא להפוך את החוסן לפרויקט לאומי בבתי ספר, בשירות הלאומי ובממשלה.

השאלה היא לא 'ביבי: כן או לא?' אלא התשובה היא, 'איזו ישראל?' - דעה