תערוכת נובה שואפת להחזיר את העולם ל-7 באוקטובר — ולהשאיר אותנו שם

תערוכת נובה, מיצג נודד לזכר הטבח בפסטיבל המוזיקה נובה ב-7 באוקטובר, נפתחה בלונדון במאי לאחר סיבוב בצפון אמריקה ובאירופה. המאמר טוען שהתערוכה, השואבת רבות מהנצחת השואה, שואפת לגרום למבקרים להזדהות עם חוגגי הפסטיבל הישראלים ולשכוח את ההקשר הפוליטי, כולל רצח העם המתמשך בעזה. הוא מדגיש את מבנה התערוכה, את תומכיה ואת הביקורת שהיא ספגה.

תערוכת נובה, מיצג נודד לזכר מתקפת ה-7 באוקטובר על פסטיבל המוזיקה נובה, נפתחה בלונדון במאי לאחר סיבוב בצפון אמריקה ובאירופה. המאמר טוען שהתערוכה, השואבת רבות מהנצחת השואה, שואפת לגרום למבקרים להזדהות עם חוגגי הפסטיבל הישראלים ולשכוח את ההקשר הפוליטי, כולל רצח העם המתמשך בעזה. התערוכה מחולקת לשלושה חלקים: 'לפני', 'במהלך' ו'אחרי', וכוללת סימולציה סוחפת של המתקפה, קיר זיכרון וחפצים כמו נעליים נטושות. היא ממומנת על ידי העמותה הישראלית קרן שבט נובה ותורמים בולטים כולל סקוטר בראון, עם הקרן הלאומית היהודית UK כנותנת החסות לצדקה לרגל לונדון. המאמר מציין שלמרות שהתערוכה עוררה מחאה בערים כמו ניו יורק ולוס אנג'לס, בבריטניה היא טופלה במידה רבה כלא-פוליטית, עם ביקורים של פוליטיקאים כולל סאדיק קאן ובוריס ג'ונסון. המחבר משווה להנצחת השואה, ומציין את הדמיון ליד ושם והצגת נעליים המזכירות את אושוויץ-בירקנאו. המאמר מסיק שדה-קונטקסטואליזציה זו היא התפקיד הפוליטי של התערוכה, שמטרתה לחזק את האהדה לישראל.