הרוח החדשה של האחווה
יובל אלבשן מתאר כיצד תגובות הציבור השמאלני לאירוע בכפר תל שונות מהעבר: במקום להאשים אוטומטית את המתנחלים, רבים גילו סולידריות. הוא מביא דוגמאות לעזרה הדדית בין ישראלים משני צדי המתרס, ומסמן רוח חדשה של אחווה.
יובל אלבשן מתאר שינוי בתגובות השמאל לאירוע בכפר תל, שבו נהרגו ישראלים. בעוד שבעבר הפיד היה ממסגר אירועים כאלה כ'תוצאה ישירה של החיכוך שיצרו המתנחלים', הפעם רוב הפיד סירב לאמץ מנטרות אלו. רבים מחו על ההאשמות האוטומטיות, תוך השוואה לפסטיבל נובה. אלבשן טוען שהשינוי נובע מתחושת סולידריות מחודשת, לא משינוי עמדות לגבי ההתנחלויות. הוא מביא דוגמאות: ניר אמיתי מלהב נסע לחוות גלעד להביא עזרה, ואורי אפשטיין מכפר עזה, שבנו נפל ב-7 באוקטובר, הוביל התרמה עבור נפתלי יפה שאיבד את רכושו בשריפה. אפשטיין קורא לא לתת לסטריאוטיפים ולפוליטיקה להסתיר את האנושיות המשותפת. אלבשן מסכם שהרוח החדשה-ישנה הזו נותנת תקווה להתאחות מחדש, תוך שמירה על העיקרון 'אנשים אחים אנחנו'.