המהלך שהעביר את הביטחון הלאומי של ישראל לידי טראמפ
אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר, מנתח בטור פרשנות כיצד ישראל העבירה בפועל את מדיניות הביטחון הלאומי שלה לידי ארה"ב וטראמפ. הוא מתאר את תוכנית 20 הנקודות, שהפכה למציאות בעזה, ואת תוכנית 15 הנקודות החדשה של מועצת השלום, הסכם שישראל כמעט ואיננה צד לו. הימן מצביע על שלוש בעיות מעשיות בתוכנית, כולל מעורבות קטאר וטורקיה, אי-בהירות לגבי נשק חמאס ומי ישמור על הסדר. הוא מציע פתרון דיפרנציאלי של "רמזור" בשלושה צבעים ליישום התוכנית תוך שיפור מצבה הביטחוני של ישראל.
בטור פרשנות מיוחד למגזין N12, טוען אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר, כי ישראל העבירה בפועל את מדיניות הביטחון הלאומי שלה לידי ארה"ב. לדבריו, החזון האמריקני של טראמפ מעצב את מדיניות הביטחון של ישראל, לא ירושלים אלא וושינגטון. הימן מתאר כיצד תוכנית 20 הנקודות, שהייתה החלטת ממשלת ישראל ל"יום שאחרי" בעזה, נשארה על המדף עד שטראמפ אכף אותה מבחוץ. התוכנית כללה הקמת מועצת ניהול בין-לאומית (BoP), ממשל טכנוקרטי (NCAG) וכוח ביטחוני בין-לאומי (ISF). ישראל הסכימה להפסקת אש ולנסיגה הדרגתית, כולל סעיף 19 על תהליך מדיני למדינה פלסטינית. עם תחילת מבצע "שאגת הארי", חמאס לא עמד בהתחייבויותיו, וצה"ל הגיב בכיבוש חלקים נוספים - מ-53% לכמעט 65%. כעת, יוזמת 15 הנקודות של מועצת השלום היא הסכם בין המועצה לחמאס, שישראל כמעט נעדרת ממנו. הימן מזהה שלוש בעיות: קטאר וטורקיה במנגנון האימות, נשק חמאס שיופקד בידי רשות פלסטינית לא ברורה, וחוסר בהירות מי ישמור על הסדר. הוא מציע פתרון "רמזור": נסיגה בשטח הירוק תמורת פירוז מאומת באדום, ובניית שכבת חיץ בכתום.