הפגישה ללא מצלמות בארה"ב: יעקב כץ על האם לישראל עדיין יש מקום בשולחן

יעקב כץ טוען שהפגישה השמינית של נתניהו עם טראמפ, שהתקיימה ללא מצלמות וללא פגישה אישית, מעידה על ירידה בהשפעתה של ישראל. כץ מציין שלבנון ועיראק קיבלו קבלת פנים חמה יותר, וקואליציה נגד איראן אינה כוללת את ישראל. הוא מטיל ספק בטענת 'ניצחון לדורות' לאחר חידוש הלחימה.

בפרק השבועי של הפודקאסט 'Deep Dive' של הג'רוזלם פוסט, המארח ג'ייקוב לזניק שואל את יעקב כץ, עמית בכיר במכון JPPI ועורך ראשי לשעבר של הפוסט, על פגישתו השמינית של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. כץ מתאר את הפגישה כשונה באופן ניכר: ללא קבלת פנים בדרום הפורטיקו, ללא חיבוק לצלמים, ללא עיתונאים בחדר, וללא פגישה אישית. שתי הממשלות תיארו את הפגישה כ'פרודוקטיבית וחיובית', אך כץ טוען שהצורך להדגיש חיוביות מעיד על כך שגורמים ישראלים ציפו לגרוע מכך. נתניהו נמנע מ'יחס זלנסקי' אך לא השיג דבר ממה שבא בשבילו. כץ משווה זאת לנשיא לבנון שקיבל קבלת פנים בדרום הפורטיקו ולראש ממשלת עיראק שקיבל פגישה בחדר הסגלגל עם מצלמות. הוא מציין שקואליציה נגד איראן מתגבשת שישראל לא הוזמנה להצטרף אליה, ומכנה את ההדרה מכוונת. לזניק מציע טיעון נגדי שארה"ב פוגעת באויבי ישראל, אך כץ קורא לזה חשיבה קצרת טווח. כץ דן גם בהדלפת וידאו של הסנאטור לינדזי גרהאם המבקר את ויטקוף וקושנר כמשא ומתנים, ובכתבה בניו יורקר שבה פקידי ממשל ביידן לשעבר אומרים שרימו אותם. כץ מטיל ספק בטענת נתניהו שמלחמת 12 הימים הייתה 'ניצחון לדורות', ושואל מה השתנה שמונה חודשים לאחר מכן שחייב לעשות זאת שוב.