הסיפור של העיט האגדי M3 מסתיים בטרגדיה
לפני כמעט 50 שנה, הביולוגית טינה מוריס החלה בניסוי להצלת עיטמים לבני-ראש בארה"ב. ב-1976 היא יישמה את שיטת ה'האקינג' בשמורה בניו יורק, וגידלה גוזלים ללא מגע עם אדם. העיט M3, שניצל עם רגל פצועה, הפך לאגדה, והוליד כ-70 גוזלים. הוא מת מתחת לגלגלי מכונית. הניסוי הוביל להסרת העיטם מרשימת המינים בסכנת הכחדה ב-2007 ולגידול האוכלוסייה ל-316,000 פרטים.
לפני כמעט 50 שנה, ביולוגית צעירה בשם טינה מוריס החלה בניסוי ייחודי להצלת עיטמים לבני-ראש נדירים בארצות הברית. באמצע שנות ה-70, המין היה על סף הכחדה: עד 1963 נותרו רק 417 זוגות מקננים. ב-1976, החוקרת בת ה-26 ממעבדת קורנל לאורניתולוגיה נסעה לשמורה לאומית במדינת ניו יורק כדי ליישם את שיטת ה'האקינג' – גידול עופות דורסים בתנאים מלאכותיים והחזרתם לטבע. קן מלאכותי נבנה בגובה של כמעט 11 מטרים. מוריס, שפחדה מאוד מגבהים, טיפסה על המגדל מדי יום, הסתתרה במסתור, והגישה מזון באמצעות מקל ארוך כדי שהציפורים לא יקשרו בין אדם לאוכל. בין הגוזלים, העיט M3, עם רגל שניצלה וטבעת עם המספר 03142, תפס מקום מיוחד. הוא השתקע במדינת ניו יורק והפך לאגדה, והוליד כ-70 גוזלים. הסוף הטרגי הגיע כאשר M3 מת מתחת לגלגלי מכונית, בזמן שניסה לאכול חיה שנדרסה. מומחים קראו את המספר על הטבעת והבינו שהפטריארך שנפטר הוא אותו גוזל שמוריס טיפלה בו. הצלחת העבודה פתחה את הדרך לתוכנית ממשלתית. ב-2007, העיטם הלבן-ראש הוסר מרשימת המינים בסכנת הכחדה: היו כמעט 9,800 זוגות. ספירות מאוחרות יותר הראו גידול באוכלוסייה ל-316,000 פרטים, כולל יותר מ-71,000 זוגות מקננים.