הימין הישראלי צריך מיזוג, לא משיח אחר - דעה
הימין הישראלי מפוצל למספר מפלגות קטנות, תוך סיכון של קולות מבוזבזים מתחת לאחוז החסימה. המאמר טוען שלימין אין מחסור בבוחרים או ברעיונות, אלא חסרה לו הענווה להתאחד על פתק אחד. הוא מבקר את הליכוד תחת נתניהו על צמצום התנועה הלאומית-ליברלית וקורא למיזוג של דמויות כמו ארדן, אדלשטיין, הסקל ואחרים לרשימה אחת רצינית כדי ליצור אלטרנטיבה ימנית רחבה וברת-קיימא.
הימין הישראלי מפוצל למספר מפלגות קטנות, כולל תצורות חדשות של גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, 'ישראל תחילה' של שרן הסקל, ו'הבית הציוני' של יועז הנדל וצ'ילי טרופר, כשעילת שקד ועפר וינטר מרחפים על אותו שטח פוליטי. המאמר טוען שעם אחוז החסימה בישראל העומד על 3.25%, פיצול זה מסכן את היעלמות קולות הימין מהכנסת. הוא קובע שלימין אין מחסור בבוחרים או ברעיונות, אלא חסרה לו הענווה להתאחד על פתק אחד. היצירה מבקרת את הליכוד תחת בנימין נתניהו על צמצום התנועה הלאומית-ליברלית למערכת תחזוקת קואליציה הבנויה סביב מנהיג אחד בלתי נפרד, התלויה במפלגות חרדיות ובאיתמר בן-גביר. היא קוראת למיזוג של דמויות אלו לרשימה אחת רצינית, ומציינת ששרן הסקל קראה בפומבי לאחדות והראתה נכונות להתפשר. המאמר טוען שמפלגה מאוחדת יכולה לתת לליכוד שותף ציוני מרכזי, להפוך את בן-גביר לאופציונלי, וליצור ימין המסוגל לשרוד את נתניהו. הוא מבחין בין סמוטריץ' לבן-גביר, ומכנה את סמוטריץ' הרע במיעוטו על תרגום אידיאולוגיה למדיניות. היצירה מסיקה שהמבחן הסופי של נתניהו הוא האם הוא יכול להשאיר אחריו ימין שכבר לא צריך אותו.