הגרעין הקשה
ההנהגה האיראנית מאמצת קו קשוח והתקפי יותר ככל שהלחץ גובר, ונכונה לעימות ממושך. נתונים כלכליים מצביעים על החרפה: שער החליפין זינק פי 50, האינפלציה חצתה 70%, ו-16 מיליון נוספו לקו העוני. איראן דורשת מימוש התחייבויות אמריקאיות כתנאי לפתיחת מצר הורמוז, ומוסיפה דרישה להפסקת אש בלבנון ובזירה הפלסטינית. מינויים חדשים משקפים מעבר לדוקטרינה התקפית והיערכות לחידוש מחאות.
ההנהגה האיראנית מאמצת קו קשוח, מתריס והתקפי יותר ככל שהלחץ עליה גובר, ונכונה לעימות ממושך ולהסלמה, גם במחיר כבד. כך עולה מניתוח של ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שפורסם ב-ynet. הנתונים הכלכליים שהציג הכלכלן האיראני מסעוד נילי מצביעים על החרפה משמעותית: בין 2018 ל-2026 זינק שער החליפין כמעט פי 50, רמת המחירים עלתה ביותר מפי 19, ו-16 מיליון בני אדם נוספו לאוכלוסייה שמתחת לקו העוני. שיעור האינפלציה הרשמי חצה את סף 70 האחוזים, ומספר המועסקים בתעשייה ירד בכ-630 אלף. למרות זאת, אין עדות לכך שאיראן מתכוונת להגמיש את עמדותיה כדי לשוב למזכר ההבנות עם ארה"ב. היא דורשת כי ההתחייבויות האמריקאיות, ובהן הפשרת כספים והקלה בסנקציות, ימומשו כתנאי מקדים לפתיחת מצר הורמוז, ומוסיפה דרישה להפסקת אש בלבנון ובזירה הפלסטינית. שורת המינויים שהחליט עליהם המנהיג ח'אמנהאי, ובהם מינוי חוסיין טאא'ב למפקד הבסיג', משקפת מעבר לדוקטרינה התקפית יותר והיערכות לחידוש מחאות פנימיות. טהרן נחושה לעגן את הישגיה, ובראשם השליטה במצר הורמוז, ואינה מוכנה לחזור לסטטוס קוו שקדם למלחמה.