דוקטרינת ההתחמקות: כיצד טראמפ ונתניהו מנהלים משא ומתן?
המאמר מבקר את שיטות המשא ומתן האמריקאיות-ישראליות, ומאשים את טראמפ ונתניהו בשימוש בהתחמקות ובקניית זמן. הוא מצטט את הנסיגה מהסכם הגרעין האיראני ב-2018, את התקיפה על איראן בפברואר 2026, ואת אי-עמידתה של ישראל בהסכמי עזה. הוא גם מצביע על הסכם הגנה משותף בין טורקיה, פקיסטן וסעודיה ב-7 באוגוסט 2026 כתקווה לאיזון ההגמוניה האמריקאית.
המאמר מציע ניתוח ביקורתי של טקטיקות המשא ומתן של נשיא ארה"ב טראמפ וראש ממשלת ישראל נתניהו, בטענה שהן מבוססות על התחמקות, קניית זמן וביות הצד השני במקום דיאלוג אמיתי. הכותב מצטט דוגמאות כמו הנסיגה האמריקאית מהסכם הגרעין האיראני במאי 2018, התקיפה הצבאית על איראן בפברואר 2026, ואי-עמידתה של ישראל בהסכמים הקשורים לעזה, כולל הסכם אוקטובר 2025 והסכם יולי 2026. המאמר גם מבקר את תפקידה של אמריקה כמתווכת בקובץ עזה, ורואה בו משרת אינטרסים ישראליים. הוא מסיים בהתייחסות לחתימה על הסכם הגנה משותף בין טורקיה, פקיסטן וסעודיה ב-7 באוגוסט 2026, ומביע תקווה שהוא יהווה גרעין לגוף אזורי שיאזן את ההגמוניה האמריקאית.