התגלית נולדה כאן - המפעל יקום בחו"ל
מאמרו של פרופ' משה פפא בוחן את הפער בין יכולתה של ישראל לייצר פריצות דרך רפואיות לבין קשייה לשמר את התעשייה הנובעת מהן בארץ. הוא מתאר את שרשרת הערך ממחקר ועד ייצור, מצטט נתוני השקעות של 5 מיליארד דולר בשנה, ומתריע כי ירידת ההשקעות ב-2025 עלולה להוביל להגירת חברות וידע לחו"ל.
מאמרו של פרופ' משה פפא, אונקולוג, מנתח את הפער הכלכלי-מדעי של ישראל: יכולת יוצאת דופן לייצר פריצות דרך רפואיות, לצד קושי כרוני לשמר את התעשייה הנובעת מהן בתוך גבולות המדינה. פפא מתאר את שרשרת הערך המלאה — ממחקר בסיסי דרך פטנט, חברת הזנק, ניסויים קליניים ועד ייצור ומכירות — ומראה כיצד כל שלב מייצר הכנסות, תשתיות ומקומות עבודה. הוא מצטט נתונים: ב-2024 הושקעו בחברות מדעי החיים הישראליות כ-2.7 מיליארד דולר, יצוא ציוד רפואי עמד על 3.4 מיליארד דולר ויצוא תרופות על 1.8 מיליארד דולר — מעל 5 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, ב-2025 צנחו ההשקעות הפרטיות בכ-40% לשפל של חמש שנים. פפא מזהיר כי חברות ביוטכנולוגיה באמצע ניסוי קליני אינן יכולות לעצור; כשהמימון נפסק, החברה עוברת לחו"ל יחד עם הניסויים, ההנהלה, הייצור והקניין הרוחני. הוא מצביע על פרדוקס בתחום האונקולוגיה: תשתיות מצוינות אך מחקר קטן וחד-מרכזי, קושי בחיבור מאגרי מידע, והיעדר זמן מחקר מוגן לרופאים. פפא קורא למדינה להתערב בנקודות כשל שוק, לא לממן הכול, ומציין את התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס כדוגמה חיובית להשקעה ציבורית שמאפשרת כניסת הון פרטי. הוא מדגיש כי הרווח האמיתי — שנות חיים בריאות, חיסכון למערכת הבריאות ואיכות חיים — אינו מופיע בשום דוח כספי.