שליחותו המסוכנת של הממונה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מבקשת מבג"ץ צו ביניים לעצירת חוק מח"ש החדש, בטענה שהוא מקים 'יחידת תביעה פוליטית' ומעניק סמכויות-על ל'ממונה על התיאום', מינוי פוליטי שיוכל להתערב בחקירות. המכרז לבחירת המנהל כבר פורסם, והמערכת המשפטית חוששת מפגיעה בעצמאות האכיפה ערב הבחירות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מבקשת מבג"ץ להוציא צו ביניים שיעצור את יישום חוק מח"ש החדש, שלדבריה נועד להקים 'יחידת תביעה פוליטית שתטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים'. החוק, שאמור להיכנס לתוקף עם כינון הכנסת הבאה, כבר יצא לדרך מבחינה מעשית: המכרז לבחירת מנהל המחלקה החדש פורסם. שר המשפטים יריב לוין, בממשלת מעבר, שואף לקבוע עובדות בשטח לפני הבחירות. עמדת היועצת, שהוגשה לבג"ץ, נכתבה בסגנון חריף: היא טוענת כי הרכב הוועדה שתמנה את המנהל והממונה משקף פוליטיזציה, וכי בעלי התפקידים יהיו נתונים ללחצים פוליטיים. תשובת המדינה מתארת את החשש ממינוי נושאי תפקידים אלה בתקופת הבחירות, ומגדירה את תפקיד מח"ש כ'קריטי' לשמירת הסדר. עיקר הביקורת מופנה לתפקיד החדש של 'הממונה על התיאום', שופט בדימוס שיכהן שש שנים, אך סמכויותיו רחבות מתיאום בלבד: הוא יהיה המכריע הסופי במחלוקות בין מח"ש לגופים אחרים, ויוכל להעביר תיקים בין גופי אכיפה. גורמים במערכת מזהירים מפני 'נשק יום הדין' לאישי ציבור נחקרים, ומתארים את החוק כ'זדוני וערמומי'. המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, הזהיר בוועדת החוקה מפני הסרת החיץ בין מח"ש לדרג הפוליטי. תומכי החוק מזכירים כי הוא נסמך על מסקנות ועדה ציבורית שהמליצה להפוך את מח"ש לגוף עצמאי. עם זאת, מבקרים טוענים כי העצמאות מושגת במחיר השמדת עצמאותה של מערכת האכיפה.