העימות על תקציב הביטחון: "זה לא ספרטה, זה ברדק"
הממשלה צפויה לאשר תוספת של כ-40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, שתנפח אותו ל-184 מיליארד שקל ב-2026. ההחלטה התקבלה בין רה"מ נתניהו לשר האוצר סמוטריץ' על רקע משבר אמון עם האוצר, הטוען לאובדן שליטה על הכסף הציבורי. במערכת הביטחון מזהירים מעצירת קווי ייצור בתעשיות הביטחוניות בשל חוב של 15.5 מיליארד שקל.
הממשלה צפויה לאשר תוספת ענק של כ-40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, שתנפח אותו ל-184 מיליארד שקל ב-2026 – השני בגודלו אי פעם. ההחלטה העקרונית התקבלה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאחר חודשים של דחיינות ומשבר אמון מעמיק בין משרדי הביטחון והאוצר. באוצר רואים בתקציב הביטחון "חור שחור" ומבקרים את כישורי הניהול של מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, תוך אזהרה שמערכת הביטחון מאבדת שליטה על הכסף הציבורי ומסכנת את עתידם הכלכלי של אזרחי ישראל. מנגד, במערכת הביטחון משוועים לכסף: בשבועות הקרובים עלולים כמה קווי ייצור של טילים ופגזים בתעשיות הביטחוניות לשבות בהיעדר מימון להזמנות חדשות. החוב שצבר משרד הביטחון לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות מוערך ב-15.5 מיליארד שקל: כ-5.5 מיליארד שקל לתעשייה האווירית, כ-7 מיליארד שקל לרפאל וכ-3 מיליארד שקל לאלביט מערכות. החוב כבר מייצר נזק: התעשייה האווירית עברה ברבעון השני לתזרים מזומנים שלילי של כ-795 מיליון דולר. במערכת הביטחון ממתינים גם לאישור להאצת תוכניות רכש על בסיס תקציב תוספתי רב-שנתי של 350-400 מיליארד שקל, בין היתר להתמודדות עם ביטול אפשרי של הסיוע הביטחוני האמריקאי ב-2028. על הפרק הזמנות של מסוקי אפאצ'י ו-CH-53K, טייסות קרב F-15IA ו-F-35, וכלי שיט בלתי מאוישים. הכתבה מצטטת בכיר ביטחוני האומר: "ככה לא מתנהלת ספרטה. ככה מתנהל ברדק".