הקמפיין שלא ביקש לבחור בדודי אמסלם - עד שהוא ביקש בעצמו | נמרוד אלירן סבח

נמרוד אלירן סבח, אסטרטג הקמפיין, מסביר את האסטרטגיה של דודי אמסלם בפריימריז בליכוד: במקום בקשה ישירה לאמון, הקמפיין הציג את אמסלם דרך האנשים והמאבקים שעיצבו אותו. הקמפיין חולק לשתי זירות - קולות מאורגנים וקולות חופשיים. רק בסוף ביקש אמסלם בעצמו את אמון המתפקדים. סבח מזכיר את המשבר עם נתניהו ואת המתמודדים החזקים שיקלי, סעדה וגוטליב.

נמרוד אלירן סבח, אסטרטג הקמפיין, מתאר את האסטרטגיה מאחורי קמפיין דודי אמסלם בפריימריז בליכוד. הקמפיין נבנה סביב רעיון הפוך מהמקובל: במקום שהמועמד יבקש אמון, הציגו אותו דרך האנשים, המאבקים והרגעים שעיצבו אותו. סבח מסביר שהקמפיין חולק לשתי זירות: הקולות המאורגנים, שטופלו בעבודה כירורגית של רשימות וקשרים, והקולות החופשיים, אליהם כוון הקמפיין היצירתי 'זה דודי'. הקמפיין נועד להזכיר לבוחרים מי הוא אמסלם, לא להמציא אותו מחדש. סבח מציין שאמסלם לא הגיע לפריימריז אחרי הקדנציה הטובה בחייו, לאחר משבר עם ראש הממשלה נתניהו סביב חלוקת התפקידים. הוא מזכיר מתמודדים חזקים כמו עמיחי שיקלי, משה סעדה וטלי גוטליב. רק ברגע האחרון ביקש אמסלם בעצמו את אמון המתפקדים. ביום ראשון, במקום להיות במטה, הלך אמסלם לקברי צדיקים להתפלל. סבח מסכם שהסלוגן 'מחזקים את הדרך' קיבל משמעות גדולה, וכי המטרה הייתה להיזכר באמסלם שהיה שם כל הזמן.