המעז מנצח. עד שהוא נכשל
פרופ' גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית, מנתח את ההחלטה להעביר שני בכירים במוסד מתפקידיהם בעקבות כישלון התוכנית להפלת המשטר באיראן. הוא טוען כי ענישת יוזמי רעיונות שנכשלו פוגעת בביטחון הפסיכולוגי ובנכונות לקחת סיכונים מחושבים, ומזהיר מפני מסר מסוכן לארגון מודיעין אחרי 7 באוקטובר.
פרופ' גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית וקבלת החלטות, מנתח את ההחלטה להעביר שני בכירים במוסד מתפקידיהם, כפי שפורסם בשבוע שעבר. השניים היו מזוהים עם התוכנית הישראלית ליצירת תנאים להפלת המשטר באיראן, שלא השיגה את מטרתה. הוכמן טוען כי אם הפרסומים נכונים, מדובר בטעות ארגונית מסוכנת. הוא מסביר כי מרגע שהנהלה בוחנת רעיון ומאמצת אותו, הוא הופך לרעיון של הארגון, ולא של היוזם. ענישת מי שהעז לחשוב שולחת מסר לעובדים שלא כדאי להסתכן. הוא מצטט את אלברט בנדורה, שהראה שאנשים לומדים גם ממה שקורה לאחרים, ואת איימי אדמונדסון, שטבעה את המונח 'ביטחון פסיכולוגי'. הוכמן מדגיש את הצורך להבחין בין רשלנות לטעות, ומזהיר מפני 'הטיית התוצאה' – שיפוט החלטות לפי תוצאותיהן בלבד. הוא קורא לבחון את שרשרת קבלת ההחלטות כולה, ולא רק את החוליות שנוח להסיר. לדבריו, ארגון שמעניש על כישלון מקבל פחות אנשים שמוכנים לטעות, וזה מסוכן במיוחד לארגון מודיעין אחרי 7 באוקטובר.