האלטלנה נמצאה בים - אבל הימין מעולם לא באמת יצא ממנה | משה כהן-אליה

מאמר דעה של משה כהן-אליה על משמעות מציאת האונייה אלטלנה עבור הימין הישראלי. הכותב טוען שהלקח ההיסטורי 'לא יורים באחים' הפך לתירוץ המרסן מאבק דמוקרטי לגיטימי, ויוצר א-סימטריה מול מוקדי כוח בלתי נבחרים. הוא קורא להבחין בין כניעה לאלימות, ולנהל מאבק דמוקרטי נחוש.

מאמר דעה של משה כהן-אליה, המתפרסם בעקבות מציאת האונייה אלטלנה בעומק הים. הכותב טוען שהאירוע ההיסטורי מחזיר לחיים טראומה שמלווה את הימין הישראלי מזה 78 שנה. הלקח ההיסטורי 'לא יורים באחים', שהיה חוכמה ב-1948, הפך, לדבריו, לרפלקס שמשתק את הימין בכל עימות אמיתי עם מוקדי כוח בלתי נבחרים. הכותב מבחין בין סכנת אנרכיה מלמטה לבין סכנת אוליגרכיה מלמעלה, וטוען שכאשר מוסדות בלתי נבחרים מרחיבים את כוחם, והרוב הנבחר משתכנע שהתנגדות היא 'בלתי ממלכתית', נוצרת א-סימטריה מובנית. הוא מציע מרחב פעולה בין כניעה לאלימות: מאבק ציבורי, אי-ציות עקיף, ושיתופי פעולה עם גורמים בחו"ל. המאמר מסתיים בקריאה להבחין בין 'לא יורים באחים' לבין הימנעות ממאבק לגיטימי, תוך הדגשה שממלכתיות אמיתית היא מאבק על כך שהמדינה תישאר כפופה לריבון הדמוקרטי.