הבינה המלאכותית שלמדה לברוא וירוסים מאפס: פריצת דרך היסטורית או מתכון לאסון ביולוגי?

מחקר פורץ דרך של אוניברסיטת סטנפורד ומכון המחקר Arc: מודל בינה מלאכותית בשם Evo, שאומן על טריליוני רצפי DNA, תכנן מאות אלפי גנומים אפשריים, מתוכם נבנו 285 רצפים ו-16 הפכו לנגיפים חיים ופעילים במעבדה. הנגיפים החדשים, בקטריופאג'ים התוקפים חיידקים בלבד, הוכיחו יעילות גבוהה וחלקם התרבו מהר יותר מהנגיף הטבעי. לצד ההתלהבות, מומחים לאבטחה ביולוגית מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מזהירים כי מנגנוני בקרה ורגולציה טרם נוצרו.

במחקר פורץ דרך, חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וממכון המחקר Arc שבקליפורניה השתמשו במודל בינה מלאכותית מתקדם בשם Evo, שאומן על טריליוני רצפי DNA. המודל, הדומה ל-ChatGPT, לומד לזהות תבניות בשפת ה-DNA, המורכבת מארבע אותיות: A, C, G ו-T. כדי לשמור על בטיחות, החוקרים מיקדו את המודל במשפחת הבקטריופאג'ים, נגיפים שתוקפים חיידקים בלבד ואינם מסוגלים להדביק בני אדם. המודל אומן על הנגיף Phi X-174 ועל כ-15 אלף מקרוביו. לאחר האימון, המערכת ייצרה כ-700 אלף תכנונים פוטנציאליים, מתוכם נבנו 285 רצפים במעבדה. בהחדרת ה-DNA לחיידקי אי-קולי, 16 מהגנומים הפכו לנגיפים חיים ופעילים. חלקם התרבו בקצב מהיר יותר מהנגיף הטבעי, והציגו מאפיינים רחוקים אבולוציונית מהמקור. לצד ההתלהבות, מומחים לאבטחה ביולוגית מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מזהירים כי היכולת להרכיב גנומים ויראליים קיימת, אך מנגנוני הבקרה והרגולציה טרם נוצרו.

הבינה המלאכותית שלמדה לברוא וירוסים מאפס: פריצת דרך היסטורית או מתכון לאסון ביולוגי?