ההישגים של תלמידי ישראל ושקרי הבחירות | פרופ' ארנון הרשקוביץ

פרופ' ארנון הרשקוביץ מנתח את תוצאות מבחני פיז"ה ו"תנופה למחר", שמצביעות על ירידה משמעותית בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, מתמטיקה ומדעים. הוא מקשר בין חולשה זו לבין יכולת האזרחים להתמודד עם דיסאינפורמציה ושקרי בחירות, ומזהיר מפני ניצול פוליטי של בורות הציבור.

פרופ' ארנון הרשקוביץ מנתח בטור דעה את תוצאות מבחני פיז"ה ו"תנופה למחר", שפורסמו לאחרונה ומציירים תמונה מדאיגה על ידיעותיהם ומיומנויותיהם של תלמידי ישראל. מבחן פיז"ה, שנערך בשנה"ל תשפ"ה, מראה ירידה משמעותית בשלושת התחומים (קריאה, מתמטיקה ומדעים) לעומת המבחן הקודם בתשפ"ב, והציון הממוצע בכל תחום הוא הנמוך ביותר בעשרים השנים האחרונות, ומציב את ישראל בתחתית דירוג מדינות ה-OECD. מבחן "תנופה", שנערך לראשונה באותה שנה, מגלה שרק כשליש מתלמידי כיתות ו' עמדו בדרישות במתמטיקה, 3% מתלמידי כיתות ט' במדע וטכנולוגיה, ורק חמישית מהתלמידים הערבים עמדו בדרישות בעברית. הרשקוביץ מציין שנות הקורונה והמלחמה כהסברים אפשריים, אך מתמקד במשמעות האזרחית: חולשה בידע ובמיומנויות עלולה להיתרגם לחולשה אזרחית, המקשה על זיהוי מניפולציות ושקרים בתקופת בחירות. הוא מזהיר מפני פוליטיקאים הפועלים לבערות הציבור כדי להבטיח את הישרדותם, ומדגיש שהשקעה באוריינות היא השקעה בתשתית הדמוקרטית.