הניסוי של 1976: מה הופך קשישים לעקשנים
פסיכולוגים מקשרים עקשנות של קשישים לריאקטנס פסיכולוגי — תגובה הגנתית לאובדן עצמאות, ולא לשינויים הקשורים לגיל. ניסוי משנת 1976 בבית אבות בקונטיקט הראה כי לדיירים עם זכות בחירה הייתה תמותה נמוכה פי שניים. המחבר מביא דוגמאות למרד נגד התערבות יתר ומבקר את 'אלדרספיק'.
פסיכולוגים מסבירים עקשנות פתאומית אצל קשישים לא כשינויי אישיות הקשורים לגיל אלא כריאקטנס פסיכולוגי — תגובה הגנתית לשלילת עצמאות. כאשר נוטלים מאדם את זכות הדיבור בענייניו, הוא מתנגד בניסיון להשיב לעצמו את השליטה. המחבר מביא דוגמאות: לסבא הותקן מוט אחיזה ללא אזהרה, והוא התעלם ממנו בהפגנתיות; הגדרת בנקאות סלולרית הובילה לנסיעות שבועיות לסניף. מומחים מפריכים את הסטריאוטיפ על קשישים עצבניים, ומציינים שהאישיות נעשית רכה יותר עם הזמן, אך שדה ההחלטות מצטמצם. טון דיבור מתנשא, 'אלדרספיק', נתפס כעלבון. הניסוי הקלאסי משנת 1976 בבית אבות בקונטיקט הראה: דיירים שקיבלו זכות לסדר את חייהם, לטפל בצמחים ולתכנן פנאי, הפגינו חיוניות גבוהה יותר לאחר שלושה שבועות, ולאחר שנה וחצי תמותתם הייתה נמוכה פי שניים מאלה שנשללה מהם עצמאות. קודם לכן, 'קורסור' כתב על סירובם של צעירים לאהבה.