נחש על הצלחת: נחשפו הרגלי האכילה של האדם הקדמון בכרמל
מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה, שפורסם ב-PNAS, מגלה שבני התרבות הנאטופית בכרמל צדו ואכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי במשך כ-3,000 שנים. החוקרים ניתחו אלפי עצמות זוחלים מטרסת מערת הנחל ומצאו סימני חיתוך על 82 חוליות, המעידים על ביתור מכוון. הנאטופים העדיפו מינים גדולים ולא ארסיים, והשימוש בזוחלים עלה בתקופות של ישיבת קבע אינטנסיבית.
מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת המדעי PNAS, חושף שבני התרבות הנאטופית שחיו בכרמל לפני כ-15,000 עד 12,000 שנה צדו ואכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי במשך כ-3,000 שנים. החוקרים, בראשות ד"ר מעיין לב, ניתחו אלפי עצמות זוחלים שנמצאו בטרסת מערת הנחל בשמורת נחל מערות. על 82 חוליות של נחשים גדולים נמצאו סימני חיתוך חוזרים, המעידים על פעולת ביתור מכוונת. המינים הנפוצים ביותר היו קמטן החורש, זעמן שחור ותלום קשקשים מצוי. הנאטופים העדיפו מינים גדולים, איטיים ולא ארסיים, כמו קמטן החורש, בעוד שהצפע המסוכן יותר הופיע במספרים נמוכים. המחקר מצא קשר בין עוצמת הישיבה במקום לבין צריכת הזוחלים: בתקופות של התיישבות קבועה ואינטנסיבית עלה שיעורם בתפריט. החוקרים מסכמים שמדובר באסטרטגיית קיום מתוכננת, ולא במזון שולי או מקרי, וכי הממצאים שופכים אור על המעבר מחיי נדודים להתיישבות קבע שהוביל להתפתחות החקלאות.