הטענות הקשות: מעקבים חשאיים אחרי מורים בעקבות דעותיהם הפוליטיות

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה נגד משרד החינוך בטענה להקמת מנגנון חשאי למעקב אחר מורים בשל דעותיהם הפוליטיות, תוך איסוף מידע אישי ופנייה לגורמי ביטחון, ללא הסמכה בחוק.

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך, בטענה כי הקים מנגנון חשאי למעקב אחר מורים בשל דעותיהם הפוליטיות. לפי העתירה, פקידי המשרד אוספים מידע אישי ורגיש, סורקים רשתות חברתיות, פונים למשטרה ולשב"כ ומגבשים תיקי מידענות על עובדי הוראה – ללא הסמכה בחוק ותוך פגיעה בזכויות יסוד. העותרים מבקשים צו על תנאי שיאסור על אגף הבקרה והאכיפה לבצע בדיקות ולערוך תיקים, וכן שיופסק פעילות "הוועדה המייעצת למנכ"ל לעניין טיפול בהסתה נגד המדינה במערכת החינוך". בעתירה נטען כי הוועדה פעלה במשך שנים במחשכים, וחבריה, שאינם בעלי הכשרה פדגוגית או משפטית, בחנו התבטאויות של מורים והכריעו בעניינם. תשובת חופש מידע מלמדת כי בשנים 2023-2025 בחנה הוועדה מאות תלונות, וכ-160 עובדי חינוך נאסף מידע, כאשר עיקר הפעילות מתבצע כלפי מורים ערבים. עורכות הדין המייצגות את העותרים מסרו: "מטורף לחשוב שעשר שנים עובדת במשרד ועדת צללים שעוקבת בסתר אחרי מורים. זה פסול, לא חוקי, ופוגע ברבבות מורים ובמיליוני תלמידים. זה שטאזי."

הטענות הקשות: מעקבים חשאיים אחרי מורים בעקבות דעותיהם הפוליטיות