עתירה לביטול אישור ישיבה לסטודנטים זרים על אדמת ציבור במזרח ירושלים

שלוש עמותות עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את אישור הקמת ישיבה ופנימייה לסטודנטים זרים על אדמת ציבור בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים. העותרות, כולל עיר עמים, טוענות כי התוכנית מסיטה קרקע ציבורית נדירה משירותים נחוצים ומציינות מחסור של כ-2,000 כיתות לימוד. הן גם מבקשות לעכב את התוכנית עד להכרעה בעתירה.

שלוש עמותות - עיר עמים, אגודת שייח' ג'ראח לסעד ואגודת נשות אום ליסון - הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים לביטול אישור תוכנית להקמת ישיבה ופנימייה לסטודנטים זרים על אדמת ציבור בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים. העתירה מכוונת נגד הוועדות המחוזית והמקומית לתכנון, בכירי תכנון ומוסדות אור שמח, שיזמו את התוכנית. העותרות ביקשו גם לעכב את התוכנית עד להכרעה, ובמיוחד שלא לפרסם או לקדם אותה רשמית עד למתן פסק דין. המחלוקת נסובה על מגרש בשטח 4.3 דונם ברחוב פייר ואן פאסן בקטע נחלת שמעון בשייח' ג'ראח. הרשומות הרשמיות מציינות את הקרקע כבעלות מדינה ותוכנית קודמת ייעדה אותה לשימוש ציבורי. העותרות טוענות כי האתר היה במקור קרקע פלסטינית פרטית שהופקעה לבניין ציבורי שנועד לשרת את תושבי השכונה. הן טוענות כי החלטת הוועדה המחוזית מסיטה אחד מהאתרים המוגבלים הזמינים לשירותים ציבוריים במזרח ירושלים לטובת ישיבה ופנימייה המיועדת בעיקר לסטודנטים מחו"ל. לפי העתירה, מזרח ירושלים סובלת ממחסור חמור במבני ציבור, כולל מחסור של כ-2,000 כיתות, לפי נתוני עיריית ירושלים. הערכה מקצועית זיהתה גם מחסור משמעותי בשייח' ג'ראח עצמו. העותרות ציינו כי אור שמח קיבלה אישור מרשות מקרקעי ישראל לתכנן את הפרויקט, אך הקרקע טרם הוקצתה רשמית. במהלך הליך האישור שונה נוסח התוכנית והחליף אזכורים מפורשים לישיבה, בית מדרש ופנימייה בשימושים מורשים רחבים יותר, שהעותרות כינו "קוסמטיים בעיקרם". הן גם אמרו כי ההחלטה לייעד 40% מהמגרש כשטח ציבורי פתוח לא ענתה על התנגדויותיהן. העתירה מאתגרת שלוש החלטות: הארכה שניתנה להשלמת הליך התכנון, אישור הוועדה המחוזית וסירוב היו"ר לאפשר ערעור. התוכנית הוגשה ב-2013 ואושרה רק השנה לאחר שנותרה רדומה. העותרות טוענות כי הרשויות לא הסבירו כראוי את ההארכה או את החריגה מייעוד הקרקע. הן הודו כי הבנייה אינה קרובה, אך אמרו כי מתן תוקף לתוכנית עלול לסבך ביטול מאוחר יותר. שייח' ג'ראח היה מוקד של סכסוכים ישראלים-פלסטינים, עם ניסיונות פינוי שעוררו מחאות ב-2021. חוקר עיר עמים, אביב טטרסקי, אמר כי הפרויקט הוא חלק מסדרה רחבה יותר של מהלכים המאיימים על התושבים. התיק טרם נמסר לשופט.