פרשת ראה: עריצותה של 'אמת' אחת
במאמר דעה זה, משה טרגין מהרהר על פרשת ראה, תוך התמקדות בסכנתם של נביאי שקר ובהפיכת אמיתות חלקיות לאמיתות מוחלטות. הוא טוען שתובנה אמיתית אינה הופכת כל מה שאדם אומר לאמת, ושאמיתות חלקיות הופכות להרסניות כשטועים בהן כאל האמת כולה. הוא מיישם זאת על אידיאולוגיות מודרניות, כמו לאומיות ואינדיבידואליזם, ועל ערכים יהודיים כמו תיקון עולם והתיישבות.
במאמר דעה זה, משה טרגין מהרהר על פרשת ראה, תוך התמקדות באזהרת התורה מפני נביאי שקר. הוא מציין שקיומה של נבואה איפשר נבואת שקר, ולעתים קרובות היו לנביאי השקר אישורים אמיתיים, מה שהפך אותם למשכנעים. התורה מורה שגם נביא עם אותות מוכחים יש לדחות אם הוא סותר את דבר אלוהים בסיני. טרגין מרחיב זאת ללקח רחב יותר: החזקה בחלק מהאמת אינה הופכת כל מה שאדם אומר לאמת. הוא מיישם זאת על אידיאולוגיות מודרניות, בטענה שאידיאלי הנאורות של חירות הפרט והלאומיות היו הישגים אמיתיים אך הפכו למסוכנים כשהתרוממו לכדי מוחלטות, כפי שנראה בפשיזם ובקומוניזם. הוא גם מבקר את הדגש המערבי על אוטונומיה אישית, שהוביל לרלטיביזם מוסרי. בקרוב לבית, הוא טוען שתיקון עולם והתיישבות הם ערכים חשובים אך אין להעלותם מעל היבטים אחרים של היהדות, כמו לימוד תורה ותפילה. המאמר הוא קריאה לאיזון וזהירות מפני הפיכת אמיתות חלקיות למוחלטות.