חוקרת פלסטינית: הגורמים הרשמיים מקלים ראש בנושא תוכניות הלימודים כדי לשמר את יציבות הרשות

החוקרת הפלסטינית אסמא א-שרבאתי הזהירה מפני פרויקט 'מקורות חינוך פתוחים', וטענה שהוא נובע מלחצים בינלאומיים ותנאי מימון על הרשות הפלסטינית. היא הדגישה שהגורמים הרשמיים מקלים ראש בנושא תוכניות הלימודים כדי לשמר את יציבותם, מה שעלול לאיים על הזהות הפלסטינית. היא קראה לפתח את ספר הלימוד באמצעות בחינה פלסטינית במקום לבטלו.

החוקרת והאקדמאית הפלסטינית ד"ר אסמא א-שרבאתי הזהירה מפני השלכות פרויקט 'מקורות חינוך פתוחים' על עתיד תוכניות הלימודים הפלסטיניות, וטענה שהצעתו ויישומו בעיתוי זה אינם ניתנים להפרדה מהלחצים הבינלאומיים ומהתנאים הקשורים למימון הרשות הפלסטינית. היא אמרה שהגורמים הרשמיים הפלסטיניים מקלים ראש בנושא תוכניות הלימודים לטובת מה שכינתה 'קובץ היציבות הקיומית שלהם', והזהירה שזה עלול לבוא על חשבון ייצוג הזהות הפלסטינית בתהליך החינוכי. היא הסבירה שהרעיון של חינוך המבוסס על מקורות פתוחים עשוי להיות מועיל בעיקרון, אך הוא הופך למסוכן כאשר מתייחסים אליו כחלופה לספר הלימוד, במיוחד בהקשר הפלסטיני, שבו אי אפשר להפריד בין חינוך למאבק על הנרטיב והזהות. היא ציינה שמהירות יישום הפרויקט מעלה שאלות לגבי מוכנות מערכת החינוך, והזכירה שבתי הספר סובלים כבר מאתגרים הקשורים לסדירות הלימודים, מצב המורים, וחולשת ההכשרה והתשתית הטכנולוגית. א-שרבאתי קישרה בין הפרויקט ללחצים הבינלאומיים שחוו תוכניות הלימודים הפלסטיניות בשנים האחרונות, והתייחסה לתנאים הקשורים למימון ולשינוי ספרי הלימוד, ולהמשך הבדיקות הבינלאומיות של תוכניות הלימודים הפלסטיניות. היא אמרה שאימוץ שיח 'איכות החינוך' בשלב זה עלול להסתיר ממדים פוליטיים רחבים יותר, וטענה שההקשר, הסביבה והעיתוי מצביעים על עניין שחורג מפיתוח החינוך וקשור לניסיונות להשפיע על תוכן תוכניות הלימודים ועל הדרך שבה מוצגת הזהות הפלסטינית. היא הדגישה שאינה מגנה על תוכנית הלימודים הפלסטינית הנוכחית כמודל אידיאלי, וציינה שיש לה ביקורות מהותיות על תוכנה ועל ייצוג הזהות הפלסטינית בה, אך היא מסרבת במקביל לבטל את ספר הלימוד כליל, וטענה שזה עלול לפתוח את הדלת למקורות לא מוגדרים שאינם כפופים להתייחסות לאומית ברורה. היא הזהירה שאימוץ מקורות פתוחים ללא קריטריונים ברורים עלול להעמיד את המורים בפני אחריות לבחירת התוכן בעצמם, לאור המחסור בהכשרה, ועלול להוביל להסתמכות על מקורות מוכנים באינטרנט או בכלי בינה מלאכותית, ללא ערבויות מספקות לגבי תוכנם או התאמתם למטרות חינוכיות ולאומיות. בהקשר זה, היא ראתה שתוכניות הלימודים מייצגות שדה קרב על זהות ונרטיב, והדגישה שספר הלימוד אינו רק אמצעי להעברת ידע, אלא כלי לעיצוב תודעתם של דורות חדשים ולהגדרת דמותו של הפלסטיני, ההיסטוריה שלו ויחסו לאדמתו. א-שרבאתי התבססה על תוצאות עבודת הדוקטורט שלה בנושא 'ייצוגי זהות פלסטינית בספרי הלימוד הפלסטיניים: אסטרטגיות של הכלה והדרה', שבה בחנה כיצד מיוצגים הפלסטיני, הפליט, האסיר והשהיד, לצד נוכחות פלסטין בטקסטים, בתמונות ובתוכן החינוכי. היא אמרה שמחקרה הראה, לפי ניתוחה, שיש שוליות של קבוצות פלסטיניות מסוימות, התמקדות בסבל האנושי יותר מאשר באקטיביות, והצגת פלסטין במקומות מסוימים כ'מדינה' יותר מאשר כ'מולדת'. היא הדגישה שביקורת על תוכניות הלימודים מבפנים היא בריאה והכרחית, אך היא קראה במקום זאת לשמר את ספר הלימוד ולפתח אותו באמצעות בחינה פלסטינית אקדמית וקהילתית, במקום לבטלו ולעבור למערכת שעלולה להפוך את מקורות הידע החינוכיים לפתוחים ולא מוגדרים. א-שרבאתי סיימה באזהרה שהפלסטינים, לאחר כ-26 שנים של הוראת תוכנית לימודים פלסטינית שנכתבה בעטים פלסטיניים, עלולים לחזור לנקודת אפס, אם החינוך יהפוך לתלוי במקורות שיקבעו אחרים, וטענה ששמירה על הנרטיב והזהות הפלסטינית בתוך החינוך היא אחריות שאין להכפיף ללחצי מימון או לשיקולים פוליטיים.

חוקרת פלסטינית: הגורמים הרשמיים מקלים ראש בנושא תוכניות הלימודים כדי לשמר את יציבות הרשות