ביום הנוער העולמי, נוער עזה מתמודד עם מלחמה על הגוף והעתיד

ביום הנוער הבינלאומי, הצעיר מוחמד עבד רבו מח'אן יונס מתאר את סבלו לאחר שאיבד את רגלו השמאלית, את אחותו ואת בן דודו בתקיפה ישראלית. הוא יצא חי מההריסות, אך כעת הוא ללא עבודה וללא בית, והוא דורש לספק דיור והזדמנות תעסוקה. הדו"ח מאיר את סבלם של צעירי עזה עם קטיעות גפיים, המתמודדים עם אתגרים נוספים על רקע כלכלה מוחלשת והרס נרחב.

ביום הנוער הבינלאומי, שהוכרז על ידי האו"ם ב-1999, דו"ח זה מאיר את סבלם של צעירי עזה דרך סיפורו של הצעיר מוחמד חסן עבד רבו מח'אן יונס. מוחמד איבד את רגלו השמאלית, את אחותו ואת בן דודו בתקיפה ישראלית שכוונה לבית שכניו באזור בלוק G, ונשאר תחת ההריסות כשלוש שעות לפני שחולץ. לאחר שהועבר למתחם הרפואי נאצר, הוא עבר קטיעה, ויצא כדי למצוא את עצמו ללא עבודה וללא בית, נשען על משפחתו. מוחמד מספר שראה בבית החולים עשרות קטועי גפיים, ותוהה על עתידם. הוא דורש לספק דיור והזדמנות תעסוקה המתאימה למצבו הבריאותי, ומציין שנכות דורשת טיפול, שיקום ופרוטזות. דו"ח זה מגיע בהקשר רחב יותר של משבר נוער עזה מאז פרוץ המלחמה, כאשר העסקים נעצרו, מוסדות חינוך וכלכלה נפגעו, ורבים הפכו לעקורים. מוחמד מסכם את מצבו במשפט: "הצעיר היום פצוע... קטוע, שבור נפשית ומובטל".

ביום הנוער העולמי, נוער עזה מתמודד עם מלחמה על הגוף והעתיד