לא דתיים, לא חילונים: האם המסורתיות הופכת לזהות הישראלית החדשה?

האם המסורתיות הופכת לזהות הישראלית החדשה? מאז 7 באוקטובר יותר ישראלים מאמצים מנהגים יהודיים מבלי להפוך לדתיים. פרופ' מאיר בוזגלו מסביר מדוע מסורתיות היא תפיסת עולם שלמה, המאפשרת גיוון בתוך מחויבות לישראליות, ומדוע היא הפכה לדרך חיים שיש בה עניין רב.

הכתבה בוחנת את עלייתה של המסורתיות כזהות ישראלית מרכזית מאז 7 באוקטובר. יותר ישראלים מאמצים תפילות, נרות שבת, תהילים ומנהגים יהודיים מבלי להפוך בהכרח לדתיים. פרופ' מאיר בוזגלו מהאוניברסיטה העברית, יו"ר תנועת "תיקון", מסביר כי המסורתיות היא תפיסת עולם שלמה ולא רק הגדרה שלילית (לא דתי ולא חילוני). לדבריו, בניגוד לחרדתיות ולדתיות שהגיבו לחילון בחומות ובחרמות, יוצאי ארצות האסלאם הגיבו אחרת - לא הפכו את הדת לאידאולוגיה, לא כפו תלבושת אחידה, ויצרו קהילה רב-גונית ומכילה. הוא מגדיר את המסורתיות כ"יחד שנותן מקום" - מחויבות לישראליות תוך מתן מקום לשונות, ויתור על כור היתוך, ואמונה שאינה נמדדת לפי החמרה במצוות אלא בדרך של שיח ותקווה.

לא דתיים, לא חילונים: האם המסורתיות הופכת לזהות הישראלית החדשה?