שר/ת החינוך הבא/ה, הבחירה שלכם ברורה: לנהל את פירוק החינוך הציבורי או לקחת אחריות על בנייתו

טור אורח מאת ענבל רון, מנכ"לית רשת "דרור בתי חינוך", קורא לשר/ת החינוך הבאים לקחת אחריות על בניית החינוך הציבורי במקום לנהל את פירוקו. המשבר העמוק, לדבריה, אינו עומס או מחסור אלא היחס לחינוך הציבורי כמערכת שאפשר להפריט ולפרק. היא מזהירה מפני פגיעה בשוויון ובאמון הציבורי ומציעה אלטרנטיבה של חינוך מחבר.

בטור אורח שפורסם באתר "דבר", פונה ענבל רון, מנכ"לית רשת "דרור בתי חינוך", אל שר או שרת החינוך הבאים, לקראת הבחירות. היא קוראת להם שלא להרים ידיים מהחינוך הציבורי, וטוענת כי המשבר העמוק ביותר אינו עומס או מחסור, אלא האופן שבו החברה הישראלית החלה להתייחס לחינוך הציבורי כאל מערכת שאפשר לפרק, להפריד ולהפריט, במקום יסוד משותף שיש להגן עליו. רון מתארת מערכת עייפה, עמוסה וחסרת אמון, שבה ילדים חוו מלחמה, פינוי, חרדה ואובדן שגרה, ומורים נדרשים להיות גם אנשי חינוך וגם עוגן רגשי, לעיתים בלי מספיק כלים וגיבוי. היא מזהירה כי פירוק החינוך הציבורי לא ייעצר בשערי בית הספר: הפערים יתרחבו, האמון הציבורי יקרוס, והיחסים בין הורים למורים יהפכו לצרכניים ומבוצרים. לדבריה, זהו מאבק על שוויון ערך האדם, ועל זכותם של כל הילדים, מכל מעמד ושכונה, ללמידה שפותחת אפשרויות. היא מזכירה כי באוגוסט הקרוב יתכנסו מאות אנשי חינוך בסמינר הארצי של רשת "דרור בתי חינוך" בנושא פדגוגיה חברתית, כדי להתמודד עם שאלות של אמון ותקווה. לסיכום, היא קובעת כי הבחירה של השר/ה הבא/ה ברורה: לנהל את הפירוק או לקחת אחריות על הבנייה, וכי החינוך הציבורי הוא קו ההגנה האחרון של החברה הישראלית מפני ניכור, הפרדה ואובדן אמון.

שר/ת החינוך הבא/ה, הבחירה שלכם ברורה: לנהל את פירוק החינוך הציבורי או לקחת אחריות על בנייתו