הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומי – מדינת ישראל מיישרת קו עם מדינות העולם | עו"ד עדיאל קליין

הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ב-8 ביוני 2026, נועדה להסדיר את הגנת הסייבר בישראל ולעגן את מערך הסייבר הלאומי. החוק יחול על ארגונים חיוניים במגזרי תשתית ועל ספקי שירותים דיגיטליים עם מחזור של 40 מיליון ₪ ומעלה או 50 עובדים ומעלה. הוא כולל חובת דיווח על תקיפות משמעותיות, עיצומים כספיים ואחריות פלילית למפרים.

ב-8 ביוני 2026 אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026. ישראל, הנמנית עם המדינות המותקפות ביותר בעולם בסייבר, ובפרט מאז פרוץ "חרבות ברזל" עם עלייה חדה בהיקף ובעוצמת התקיפות נגד גופים אזרחיים, נותרה עד היום בלי מסגרת חקיקתית לאומית מקיפה בתחום. החוק נועד להביא את נושא המודעות להגנת הסייבר במישור הציבורי והפרטי, לייצר קו אחיד לרציפות תפקודית בארגון החווה אירוע סייבר, ולעגן את מערך הסייבר הלאומי (סעיפים 2-4) כגוף המתכלל את ההגנה הלאומית, לצד "יחידות מגזריות" (סעיף 5) שיפעלו אצל כל רגולטור. ליבת החוק היא מושג "הארגון החיוני" (סעיף 8): כל גוף ממשלתי וכל ארגון העומד בתבחינים המגזריים שבתוספת השלישית - תקשורת, אנרגיה, בריאות, מים וביוב, תחבורה, כימיקלים, חקלאות, רשויות מקומיות ועוד. במישור הפרטי, התחולה על "ספקי שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון" (פרט 9 לתוספת השלישית) מפתיעה בהיקפה - כ-20 סוגי שירותים, כולל ענן, מרכזי נתונים, IT ואבטחת סייבר. ספק ייכנס לתחולת החוק אם מחזורו השנתי הוא 40 מיליון ₪ ומעלה, או שהוא מעסיק 50 עובדים ומעלה, או מספק שירות לממשלה. החוק מחייב ארגונים חיוניים לנקוט אמצעי הגנת סייבר ראויים, תוך שימוש בתקנים בינלאומיים כמו ISO 27001 ו-NIST 800-53, וכולל חובת דיווח מיידי על תקיפת סייבר משמעותית (סעיף 11). ההפרות כרוכות בעיצומים כספיים במאות אלפי שקלים, ובמקרים חמורים אחריות פלילית וחשיפה אישית לנושאי משרה (סעיפים 44-45). ממערך הסייבר הלאומי נמסר כי ההצעה נועדה להעלות את החוסן הלאומי ולשמור על השגרה בעורף, תוך איזון בין צרכים מבצעיים להמשך פעילות תקינה, וכי היא מתמקדת בארגונים חיוניים במגזרי ליבה כמו בדירקטיבה האירופית NIS2. הכותב, עו"ד עדיאל קליין, מעריך כי ההצעה תעבור שינויים נוספים ותהיה תקופת היערכות, אך הכיוון ברור - יישור קו לאומי עם רגולציות בינלאומיות והבנה שהגנת סייבר היא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים העסקי. הוא מציין גם השלכות עקיפות אפשריות בתחומים תפעוליים, ביטוחיים ועולמות העבודה.