מיתוסים על שיחה עם זרים שהמדענים הפריכו
מדענים הפריכו מיתוסים על שיחה עם זרים. ניסויים ברכבות בשיקגו וברכבת התחתית בלונדון הראו שנוסעים שדיברו עם שכניהם נהנו יותר מהנסיעה. מחקרים גם הוכיחו שאנשים ממעיטים בערכה של הנעימות שבשיחות קצרות וחושבים בטעות ששתיקה נוחה יותר.
מדענים הפריכו מיתוסים נפוצים על שיחה עם זרים. ניסויים של ניקולס אפלי וג'וליאנה שרדר ברכבות פרבריות בשיקגו וברכבת התחתית בלונדון הראו שנוסעים שניהלו שיחה עם שכניהם נהנו הרבה יותר מהנסיעה. סקרים מקדימים הצביעו על ההפך: אנשים חשבו בטעות ששתיקה תביא להם יותר נוחות. מחקר של ג'יליאן סנדסטרום ואליזבת דאן ליד בית קפה של סטארבקס בוונקובר אישר שלקוחות שיצרו קשר חם קצר עם הבריסטה הרגישו שמחים משמעותית יותר. עבודות של מייקל קרדס ואמית קומאר הוכיחו שאנשים טועים מאוד בחששם להיראות פולשניים—גם שיחות רגילות וגם וידויים גלויים עוברים טוב יותר ממה שהמספר מצפה. חוקרים מהרווארד, דיאנה תמיר וג'ייסון מיטשל, גילו שדיבור על עצמו מפעיל את מערכת התגמול במוח, כמו אוכל אהוב או כסף. לנוסע מזדמן אין עבר משותף והוא לא ישפוט מעשים, מה שהופך רכבות ומוניות למגרש אידיאלי לווידויים בלתי צפויים. פסיכולוגים ממליצים לאלה הנוטים לגילוי לב מופרז כלפי זרים לדעת מתי לעצור.