מפספסים חצי מהעם: במערכת החינוך הבטיחו ללמד יותר על יהדות המזרח - ומה קרה בפועל?

עשור לאחר דוח ועדת ביטון להגברת לימודי מורשת יהדות ספרד והמזרח, רוב ההמלצות לא יושמו. מורים ואנשי אקדמיה מעידים על שינויים קוסמטיים בלבד, בעוד משרד החינוך טוען להטמעה רוחבית. הוועדה המליצה על תקציב של 250 מיליון שקלים בשנה, אך בפועל התקציבים קוצצו.

עשור חלף מאז הוגש לשר החינוך נפתלי בנט דוח ועדת ביטון, שנועד לתגבר את לימודי מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך. הוועדה, בראשות המשורר ארז ביטון, המליצה על שינויים עמוקים בהיסטוריה, ספרות, אזרחות, סיורים ואקדמיה, כולל יצירת מגמת מורשת, לימוד חובה של משוררים מזרחיים, סיורי שורשים במרוקו ובבלקן, והקמת מוזיאון מרכזי. היא דרשה תקציב של 250 מיליון שקלים בשנה לחמש שנים. עם זאת, רוב ההמלצות נותרו במגירה, והנתונים בשטח מעידים על כך שהשינוי לא התממש. מורה לאזרחות, סיון חדד, אומרת שהשינויים היו קוסמטיים בלבד, ופרופ' חביבה פדיה, חברת הוועדה, מציינת שההכרה האקדמית לא לוותה בתקציבים. משרד החינוך טוען מנגד כי הוביל מהלך מערכתי רחב, כולל שילוב תכנים בתוכניות הלימודים ובבחינות הבגרות, והרחבת הלמידה במקצועות החובה, כמו התוכנית החדשה 'שבילי מורשת'.

מפספסים חצי מהעם: במערכת החינוך הבטיחו ללמד יותר על יהדות המזרח - ומה קרה בפועל?