חלב מזרעים: מדענים ישראלים מייצרים חלבון חלב מרכזי מצמח החריע

מדענים מהאוניברסיטה העברית הנדסו צמחי חריע לייצור בטא-קזאין, חלבון חלב מרכזי שחשוב להמסת גבינה, במטרה להגיע ל'חליבה' תעשייתית של צמחים. הצוות, בראשות פרופ' עודד שוסיוב, השיג רמות בטא-קזאין של כ-1.26% מכלל החלבון המסיס בזרע, יותר מדיווחים קודמים. הם מציינים חששות קיימות, ומציינים שמתאן מבעלי חיים תורם להתחממות הגלובלית, ומעריכים ששווי תעשיית החלב יגדל מ-1 טריליון דולר ל-1.6 טריליון דולר עד 2035.

מדענים מהאוניברסיטה העברית הצליחו להנדס צמח לייצור בטא-קזאין, חלבון חלב מרכזי שנותן לגבינה את תכונות ההמסה שלה. המחקר, בהובלת פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, נועד ליצור צמחים שאפשר 'לחלוב' בקנה מידה תעשייתי, ואולי להתעלות על התחרות הבינלאומית. הצוות הנדס תחילה את צמח המעבדה Arabidopsis thaliana, ולאחר מכן את החריע, מין עמיד לבצורת ומייצר שמן, לייצור הבטא-קזאין. הצמחים בעלי הביצועים הטובים ביותר ייצרו בטא-קזאין ברמות של כ-1.26% מכלל החלבון המסיס בזרע, וזה הרבה יותר מדיווחים קודמים רבים על ייצור קזאין בצמחים. שוסיוב הדגיש חששות קיימות, וציין שכ-15% מהגזים הגורמים להתחממות הגלובלית נפלטים כמתאן מבעלי חיים. הוא גם אמר שתעשיית החלב העולמית הייתה שווה יותר מטריליון דולר בשנה שעברה וצפויה להגיע ל-1.6 טריליון דולר עד 2035. החוקרים גילו שחלבון החלב יצר מבנים הדומים לאלה שאוגרים קזאין טבעי בחלב, ממצא מפתיע. שוסיוב תיאר את תהליך 'חליבת הזרעים' כקל וזול יחסית, הכולל סחיטת הזרעים והפרדת התערובת לקרם עשיר בחלבון ומוצקים באמצעות צנטריפוגה. במחקר השתתפו אלמוג עוזרי, מאי שמיר, מירון אברמסון, ברק כהן ואמיר רודיך, והתוצאות פורסמו ב-Frontiers.