מקווה, רב ואלימות מינית: הצד הלא ידוע של כללי טהרת המשפחה
מחקר של אוניברסיטת חיפה מצא שחוקי טהרת המשפחה עלולים לגרום לקשיים פסיכולוגיים לנשים שחוו אלימות מינית. בסקר של 88 נשים, גיל ממוצע 36, כ-64% דיווחו על טריגרים טראומטיים הקשורים לבדיקות טהרה, לטבילה במקווה ולנוכחות של בלונית. רבות ביצעו את הטקסים במצב של דיסוציאציה. החוקרים מציינים שנוכחות בלונית אינה דרישה הלכתית, וקיימת החלטת בית המשפט העליון המאפשרת טבילה ללא השגחה.
מחקר של אוניברסיטת חיפה, שנערך על ידי המטפלת המינית שולמית שפרבר והפרופסור אתרת גבירץ-מידן, חשף צד נסתר של קיום חוקי טהרת המשפחה עבור נשים שחוו אלימות מינית. בסקר השתתפו 88 נשים, שגילן הממוצע היה 36. כ-64% מהמשיבות דיווחו על טריגרים טראומטיים הקשורים לפרקטיקות: בדיקות טהרה, טבילה במקווה בנוכחות בלונית, והצורך להתפשט לגמרי. נשים רבות ביצעו טקסים אלה במצב של דיסוציאציה, מה שמקשה על מודעות לצרכים שלהן. החוקרים מצאו גם התפתחות של סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים הקשורים לחוקים, בשל מספר הפרטים הרב. שפרבר מדגישה שנוכחות בלונית אינה דרישה הלכתית, וקיימת החלטת בית המשפט העליון המאפשרת לנשים לטבול לבדן. המאמר מסביר שחוקי טהרת המשפחה כוללים לא רק מצוות תורה אלא גם תקנות רבות של פרשנים, כמו הכלל המחמיר של רבי זירא לגבי בדיקות נרתיקיות במשך שבעה ימים. המחקר מעלה את השאלה בדבר הצורך להתחשב במצבן הפסיכולוגי של נשים בקיום מצוות אלה.