הידרדרות בזיכרון וסיכון לדמנציה: איך הטלוויזיה משפיעה על המוח שלכם

מחקר גדול שפורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia מצא קשר בין צפייה ממושכת בטלוויזיה בגיל העמידה לבין שינויים מבניים במוח שנים לאחר מכן. אצל משתתפים שצפו הרבה בטלוויזיה נמצא נפח קטן יותר של האונות הקדמיות והעורפיות, וכן יותר מוקדים היפר-אינטנסיביים בחומר הלבן, הקשורים לסיכון לליקויים קוגניטיביים. הקשר נשמר לאחר התחשבות בעישון, סוכרת ורמת פעילות. עבודה בישיבה לא נתנה אפקט דומה — הגורם המרכזי היה הפסיביות של הצפייה. גברים נמצאו פגיעים יותר.

מחקר גדול שפורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia זיהה קשר בין ההרגל לצפות בטלוויזיה שעות ארוכות בגיל העמידה לבין שינויים מבניים במוח המופיעים שנים לאחר מכן. מדענים ניתחו נתונים של כ-1,700 תושבי ארה"ב שהשתתפו בפרויקט ארוך הטווח ARIC. כשהמשתתפים היו בני 53 בממוצע, הם דיווחו על הרגליהם. כעשרים שנה לאחר מכן, מצב מוחם הוערך באמצעות MRI. אצל אלה שצפו הרבה בטלוויזיה נמצא נפח קטן יותר של האונות הקדמיות והעורפיות, וכן של מבנים הקשורים לזיכרון. בנוסף, היו להם יותר מוקדים היפר-אינטנסיביים בחומר הלבן, המעידים על נזק לכלי דם קטנים וקשורים לסיכון לשבץ ודמנציה. הקשר נשמר לאחר התחשבות בעישון, צריכת אלכוהול, מדד מסת גוף, סוכרת ורמת פעילות גופנית. ראוי לציון שמשתתפים שבילו זמן רב בישיבה בעבודה במשימות אינטלקטואליות לא הראו שינויים כאלה — להיפך, אצלם צוין נפח גדול יותר של אזורי מוח מסוימים. החוקרים מסבירים זאת באופי הפסיבי של צפייה בטלוויזיה, שאינה דורשת מעורבות אינטלקטואלית פעילה. ניתוח נפרד הראה שרוב השינויים המבניים נצפו אצל גברים. המחברים מדגישים שהנתונים אינם מוכיחים שטלוויזיה גורמת ישירות לדמנציה, אך הם משמשים טיעון בעד פנאי מגוון הכולל פעילות גופנית ושכלית.