הסכם ההגנה במכה אינו נועד לאתגר את ישראל, לפחות לא בשדה הקרב

הסכם הגנה תלת-צדדי שנחתם במכה על ידי ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן מנותח. גורם ישראלי בכיר הביע חשש שהוא מכוון נגד ישראל, אך המאמר טוען שהוא בעיקרו דיפלומטי, לא צבאי. הוא מצטט מומחים ותקדימים היסטוריים כדי להראות שהסכמים כאלה נכשלים לעתים קרובות. שלוש המדינות מתמודדות עם איומים שונים וחסרות נכונות לברית אמיתית. ההסכם מסמן מנהיגות וכוח דיפלומטי, לא הגנה מאוחדת.

הסכם הגנה תלת-צדדי שנחתם במכה ב-7 באוגוסט 2026 על ידי ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן עורר חששות בישראל, אך אזעקתו של גורם ישראלי בכיר עשויה להיות מוטעית. הגורם אמר ל-ynet כי ההסכם מדאיג את ישראל ועלול להביא כוחות עוינים לפתחה, ואף רמז שמצרים עשויה להצטרף. עם זאת, המאמר טוען שפרשנות זו מפספסת את טבעו האמיתי של ההסכם. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאי, ציין שמדינות האזור אינן יכולות עוד לסמוך על ערבויות הביטחון האמריקאיות, וההסכם משקף תסכול מהדיפלומטיה האמריקאית. מומחים כמו סיימון הנדרסון ויואל גוז'נסקי מדגישים שההסכם עוסק באיתות על מנהיגות וכוח דיפלומטי, לא ביצירת כוח צבאי מאוחד. תקדימים היסטוריים, כמו מועצת ההגנה המשותפת של הליגה הערבית והפיקוד הערבי המאוחד, נכשלו בפעולה בסכסוכי עבר. מלחמת איראן השנה בחנה את הברית הסעודית-פקיסטנית, כאשר פקיסטן שלחה חיילים רק לאחר הפסקת אש ותשלום של 3 מיליארד דולר, ובתפקיד ייעוצי. לטורקיה יש חיילים בקטאר אך היא לא עשתה דבר כדי לעצור את התקיפות האיראניות. שלוש המדינות מתמודדות עם איומים שונים: ערב הסעודית מול איראן והחות'ים, פקיסטן מול הודו, וטורקיה מול מיליציות כורדיות ורוסיה. הן לא צפויות להילחם במלחמות זו של זו. ההסכם הוא אפוא דיפלומטי, כאשר כל מדינה רודפת אחר מטרותיה: טורקיה מחפשת כוח אזורי, פקיסטן רוצה להתחזק מול הודו, וערב הסעודית שואפת ליצור ארכיטקטורת ביטחון עצמאית.

הסכם ההגנה במכה אינו נועד לאתגר את ישראל, לפחות לא בשדה הקרב