הישראלים לא חוזרים הביתה — נתונים מדאיגים של הכנסת
דו"ח הכנסת מראה ירידה חדה במספר הישראלים החוזרים מחו"ל: מ-2020 עד 2024 ירד מספרם ב-53% — מ-8,000 ל-3,800. מאז 2022 גדל מספר העוזבים את הארץ לתקופה ארוכה, והמאזן ההגירתי הפך לשלילי (כ-140 אלף איש בשנים 2022–2024). בקרב החוזרים בשנים 2024–2025 רובם בגיל העבודה, וכמחציתם הגיעו מארה"ב וקנדה. הדו"ח מציין סיבות: פחות הטבות מאשר לעולים חדשים, בעיות בביטוח רפואי (המתנה עד שישה חודשים ללא תשלום של 16,860 שקל), קשיים בעבודה ובמעמד בן הזוג. גם המצב בארץ משפיע על ההחלטה. יו"ר ועדת הכנסת גלעד קריב הזהיר מפני "צונאמי הגירה".
דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתעד ירידה חדה במספר הישראלים החוזרים לארץ לאחר שהות ממושכת בחו"ל. מ-2020 עד 2024 ירד מספר החוזרים בכ-53% — מ-8,000 ל-3,800 איש. הירידה החלה ב-2023, ומאז 2022 גדל במקביל מספר הישראלים העוזבים את הארץ לתקופה ארוכה. כתוצאה מכך, המאזן ההגירתי בקרב אזרחי ישראל בשנים 2022–2024 הפך לשלילי: כ-140 אלף איש נטו עזבו בתקופה זו. בקרב החוזרים בשנים 2024–2025, יותר ממחציתם בגיל העבודה (28–60). כ-70% חיו בחו"ל למעלה מחמש שנים, וכשליש עשר שנים ויותר. כמחצית מ-141 אלף החוזרים הגיעו מצפון אמריקה (45% מארה"ב, 5% מקנדה), אחריהם בריטניה (6%), צרפת (4%) וגרמניה (3%). הירידה במספר החוזרים מארה"ב הייתה בולטת במיוחד: מ-3,700 ב-2020 ל-1,500 ב-2024. לאחר תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ב-2022, גדל מספר החוזרים ממדינות אלה (9% מאוקראינה, 8% מרוסיה). הדו"ח מציין בעיות בירוקרטיות, כלכליות וחברתיות המשפיעות על ההחלטה לחזור. החוזרים מקבלים פחות הטבות מאשר עולים חדשים, במיוחד בתמיכה כלכלית, דיור, מסים וחינוך. מי ששהה בחו"ל זמן רב עשוי להמתין עד שישה חודשים לקבלת שירותי בריאות ממלכתיים, אלא אם ישלם 16,860 שקל; בשנים 2022–2024, 94% לא שילמו סכום זה. קשה גם למצוא עבודה בשכר טוב, והסדרת מעמד של בן זוג שאינו אזרח עשויה להימשך חמש עד שבע שנים. גם המצב בארץ משפיע: האווירה הביטחונית, החברתית והכלכלית גורמת לרבים לדחות או לוותר על החזרה, בעוד שהאנטישמיות הגואה בעולם דווקא מחזקת את הצורך להחליט היכן לגור. יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת גלעד קריב אמר כי הזהיר מפני "צונאמי הגירה" ודרש למנות אחראי לתופעה.