קצין ביטחוני ישראלי: חיזבאללה התכונן לחזור למלחמה, לא לבקשת איראן

ידיעות אחרונות ציטט קצין ביטחוני ישראלי בכיר באומרו שחיזבאללה התכונן לחזור למלחמה, וראה במלחמה אפשרית באיראן הזדמנות להיכנס שוב לעימות עם ישראל. הקצין הבהיר שאיראן לא ביקשה מנעים קאסם להיכנס למלחמה, ושהוא הגיע למסקנה שאינו יכול להמשיך לספוג את המכות הישראליות, וציין שנהרגו כ-400 מאנשיו מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הוא גם הזכיר שהארגון התחמש במל”טים שגרמו למותם של 16 חיילים ישראלים, וקאסם הורה להציב כ-2,000 לוחמים מדרום לליטאני. ההתפתחויות עוררו חששות מחדירת הארגון בצפון, בעוד הממשלה דרשה מהתושבים להישאר, וראתה בפינויים לאחר 7 באוקטובר טעות אסטרטגית. ישראל הקימה חגורת ביטחון בדרום לבנון, שספגה ביקורת מקצינים בכירים, וההחלטה הסופית עשויה להיות מושפעת מהעמדה האמריקנית.

ידיעות אחרונות ציטט קצין ביטחוני ישראלי בכיר באומרו שחיזבאללה הלבנוני התכונן לחזור למלחמה, וראה במלחמה אפשרית באיראן הזדמנות להיכנס שוב לעימות עם ישראל. הקצין הסביר שאיראן לא ביקשה מהמזכיר הכללי של חיזבאללה נעים קאסם להיכנס למלחמה, ושההנהגה האיראנית הבינה שמצבו של הארגון מורכב. הוא הוסיף שחיזבאללה הגיע למסקנה שאינו יכול להמשיך לספוג את המכות הישראליות, וציין שצבא ישראל הרג כ-400 מאנשי הארגון מאז הפסקת האש בלבנון בנובמבר 2024 ועד פרוץ המלחמה האחרונה על איראן. לפי העיתון, חיזבאללה חיכה להזדמנות המתאימה, וכשמטוסי הקרב הישראליים פנו לאיראן, הוא נכנס למלחמה מיוזמתו בניסיון להשיב את כבודו האבוד. הארגון גם התחמש והתאמן על שימוש במל”טים עם סיבים אופטיים, שגרמו למותם של 16 חיילים וקצינים ישראלים, וקאסם הורה להציב כ-2,000 לוחמים מדרום לנהר הליטאני. התפתחויות אלה עוררו חששות בקרב הממסד הביטחוני הישראלי והרשויות המקומיות באזור הגבול הצפוני מפני אפשרות של חדירת כוחות חיזבאללה לשטח ישראל וכיבוש יישובים. הממשלה והממסד הביטחוני דרשו מתושבי הצפון להישאר ביישוביהם, וראו בכך שביקשו מהם לעזוב לאחר מתקפת 7 באוקטובר טעות אסטרטגית. ישראל הקימה מאוחר יותר חגורת ביטחון בדרום לבנון, באזור שהפך ללא תושבים וללא צבא דרום לבנון, בעוד צבא ישראל סובל ממחסור בכוח אדם. העיתון ציטט קצינים בכירים בצבא המבקרים את הקמת חגורת הביטחון, באומרם שהיא עשויה לחזק את חיזבאללה ולהשיבו לעוצמתו הקודמת, ולא מנעה ירי רקטות ואינה מספקת אלא פתרון מוגבל לסיכון החדירה. כמו כן ציטט את מפקד פיקוד הצפון רפי מילוא באומרו שהצבא לא ידע על תוכניות חמאס לפני מתקפת 7 באוקטובר, בעוד הסיכון לחדירת חיזבאללה היה ברור, ושהוא תכנן לכבוש יישובים ולבצע מה שהוא כינה "7 באוקטובר כפול". צבא ישראל סבור כיום שאין לסגת מחגורת הביטחון ללא התחלה לפחות בפירוק חיזבאללה מנשקו, אך ביצוע זאת אינו בידי הצבא בלבד. ההחלטה הסופית עשויה להיות מושפעת מהעמדה האמריקנית; אם הנשיא טראמפ יבקש מנתניהו לסגת, ישראל תעשה זאת בשל הזיקה המוחלטת לוושינגטון.