'קרן הברזל' הישראלית נתקלת במכשולים בלתי צפויים
מערכת ההגנה האווירית בלייזר הישראלית 'קרן הברזל' רחוקה משימוש מבצעי מלא. למרות מסירת היחידה הראשונה לצה"ל בסוף 2025, השגת מוכנות מבצעית מלאה עשויה לארוך עוד מספר שנים. במהלך הלחימה האחרונה בלבנון המערכת לא הייתה בשימוש. נציג התעשייה הביטחונית העריך את הזמן להגעה לבשלות מלאה בשלוש עד ארבע שנים. יחידות נוספות מתוכננות להימסר עד סוף 2026.
מערכת ההגנה האווירית בלייזר הישראלית 'קרן הברזל', שהוצגה בעבר כתחילתה של עידן חדש בהגנת המדינה, עדיין רחוקה משימוש מבצעי מלא. למרות מסירת היחידה הראשונה לצה"ל עוד בסוף 2025, השגת מוכנות מבצעית מלאה עשויה לארוך עוד מספר שנים. כך מדווח 'כלכליסט'. נכון להיום, רפאל מסרה לצבא רק מערכת אחת, אור איתן. מסירתה לוותה בהצהרות על פריצת דרך טכנולוגית משמעותית שאמורה להשלים את מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל ולהוזיל משמעותית את עלות יירוט המטרות האוויריות. עם זאת, במהלך הלחימה האחרונה בלבנון, מערכת הלייזר לא הייתה בשימוש, למרות ירי רקטות ושימוש במל"טים מצד חיזבאללה. ברפאל הסבירו שהמערכת טרם השלימה את כל השלבים הנדרשים להפעלה מלאה. נציג התעשייה הביטחונית העריך את הזמן להגעה לבשלות מבצעית מלאה בשלוש עד ארבע שנים. בינתיים, ייצור מערכות חדשות נמשך, ויחידות נוספות מתוכננות להימסר לצה"ל עד סוף 2026. מספרן המדויק אינו נמסר. היתרון המרכזי של 'קרן הברזל' אמור להיות עלות היירוט הישיר. בניגוד לטילי יירוט יקרים, לייזר חזק פוגע במטרה באמצעות קרן אנרגיה מכוונת, ולכן העלות לירי בודד עשויה להיות נמוכה משמעותית. המערכת מיועדת להתמודד עם רקטות, מל"טים ואיומים אוויריים אחרים בטווח של כ-10 קילומטרים. רפאל ומשרד הביטחון דיווחו בעבר על ניסויים מוצלחים של הטכנולוגיה בתרחישים שונים. עם זאת, העלות הנמוכה של ירי הלייזר עצמו אינה אומרת שהמערכת כולה זולה. כל מערכת המסוגלת לייצר קרן חזקה מספיק מוערכת בעשרות מיליוני דולרים. בשל הטווח המוגבל, כדי להגן על שטח נרחב יידרש לפרוס מספר גדול של יחידות כאלה. מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר, רן כוכב, קרא לנקוט זהירות ביחס להצהרות על יירוטים כמעט בחינם. לדבריו, בהערכת העלות האמיתית יש להתחשב בהוצאות על מחקר, פיתוח, ניסויים, תשתית וייצור סדרתי. בעשור האחרון הושקעו מאות מיליוני דולרים בפיתוח נשק לייזר, והשקעות משמעותיות יידרשו גם בעתיד. לכן, התועלת הכלכלית של הטכנולוגיה החדשה תורגש רק לאחר פריסה רחבה ומספר גדול של יירוטים. בעיה נוספת היא הצורך לכסות שטח נרחב. עם טווח של כעשרה קילומטרים, יחידה אחת או כמה אינן מספיקות, ויצירת רשת צפופה של מערכות לייזר תדרוש הוצאות וזמן משמעותיים. במקביל, מערכת הביטחון מחפשת דרכים חדשות להתמודד עם מל"טים. דאגה מיוחדת מעוררים מל"טים הנשלטים באמצעות כבל סיב אופטי, שכן אמצעי לוחמה אלקטרונית מסורתיים אינם יעילים נגדם. משרד הביטחון כבר קיים דיון מיוחד על פתרונות אפשריים לבעיה זו. בין הטכנולוגיות הנשקלות נמצאים אמצעי גילוי אלקטרו-אופטיים, מל"טי יירוט ומערכות המסוגלות להפיל מל"טים באמצעות רשתות מיוחדות.