ישראל קיבלה אות אזעקה – מדוע המשבר במרוקו מסוכן
משבר ההגירה בגבול מרוקו-ספרד, שבו יותר מ-50,000 איש פרצו את הגבול לסאוטה ומלייה, יצר איום על אירופה וישראל. המומחית ענת הוכברג-מרום מזהירה כי תהפוכות פנימיות במרוקו עלולות להגביל את יכולת התמרון שלה ביחסים עם ישראל, ומייעצת לירושלים להתמקד בשיתוף פעולה לא פומבי.
ישראל מצאה עצמה במרכז סיכונים גיאופוליטיים חדשים לאחר שמשבר ההגירה בגבול מרוקו-ספרד חשף את פגיעותה של אירופה. מהומות נרחבות ופריצת גבול במובלעות הספרדיות סאוטה ומלייה, הנמצאות בצפון מרוקו, חרגו ממסגרת אירוע מקומי. מעבר בו-זמני של יותר מ-50,000 איש דרך הגבול (כ-70% מכלל אוכלוסיית סאוטה) הפך קריסה הומניטרית לאחד המשברים הדיפלומטיים הגדולים באזור. המצב מחמיר בשל העובדה שסאוטה ומלייה מהוות את הגבול היבשתי היחיד בין האיחוד האירופי ליבשת אפריקה. יתרה מזאת, רבאט אינה מכירה עקרונית בריבונות הספרדית על שטחים אלה, ולכן הם נותרו מוקד מחלוקת במשך עשרות שנים. המשבר חשף בעיות מערכתיות עמוקות ביחסי מדריד-רבאט. מתחילת השנה עלה מספר חציות הגבול הבלתי חוקיות ב-164% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מרוקו, האחראית על בלימת זרמי ההגירה, משתמשת בתלות שנוצרה של האיחוד האירופי ככלי ללחץ פוליטי וכלכלי. השלכות פריצה זו הדהדו ברחבי אירופה: בידודה של ספרד, פילוג בתוך האיחוד האירופי, וחיכוכים עם ארה"ב. ראש הממשלה פדרו סנצ'ס מצא עצמו במצב קשה ביותר. ממשלת איטליה החליטה לסגור את גבולותיה הימיים והאוויריים לספרד. המצב מחמיר בשל סירובה של מדריד להשתתף בקואליציה הבינלאומית במהלך משבר הורמוז, מה שעורר ביקורת ישירה מצד ממשל טראמפ. רבאט רואה בבירור את פגיעותה של מדריד ומשתמשת בלחץ על הגבול כמנגנון דיפלומטי יעיל. סאוטה ממוקמת במצר גיברלטר החשוב מבחינה אסטרטגית. כל חוסר יציבות באזור זה יוצר מיד איומים על שרשראות האספקה של נאט"ו ועל ביטחון נתיבי הים בים התיכון. כפי שמציינת ד"ר ענת הוכברג-מרום, מומחית לגיאופוליטיקה ומשברים בינלאומיים, להתרחשויות יש השלכה ישירה על ירושלים, לאור תפקידה המרכזי של מרוקו בהסכמי אברהם. מרוקו היא אחת הכלכלות החזקות והדינמיות ביותר באפריקה, עם תוצר של כ-182.3 מיליארד דולר וצמיחה צפויה. מאז נורמליזציית היחסים ב-2020, גדל הסחר בין ישראל למרוקו בכ-300%, והגיע ל-227.5 מיליון דולר, וישראל הפכה לספקית הנשק השנייה בגודלה לממלכה אחרי ארה"ב (תעשיית הביטחון הישראלית מהווה כ-24% מרכש הביטחון של רבאט). עם זאת, כפי שמזהירה ד"ר ענת הוכברג-מרום: "תהפוכות פנימיות, כמו התחזקות גורמים שמרניים, אי-שקט חברתי או לחץ ציבורי בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, עלולות להגביל את יכולת התמרון של רבאט ולהקשיח את עמדתה כלפי ישראל". המומחית מדגישה כי שמירת יציבותה של ממשלת מרוקו היא נכס אסטרטגי בעל חשיבות עליונה עבור ירושלים. כל היסט של החברה המרוקאית לעבר נרטיבים אנטי-מערביים עלול לערער את האיזון העדין באזור. לדעת ענת הוכברג-מרום, בניגוד לספקולציות בתקשורת על "מעורבות ישראלית" כלשהי במשבר, על ירושלים לפעול בזהירות מרבית. במקום הצהרות פומביות רועשות, יש להתמקד בשיתוף פעולה אזרחי-כלכלי פרגמטי ולא פומבי – בתחומי סייבר, תשתיות, חקלאות וניהול משאבי מים. טקטיקה כזו, מסכמת האנליסטית, תגן על השקעות זרות, תבטיח את עמידותם של הסכמי אברהם ותהפוך את מרוקו משותפה אזורית פשוטה לעמוד תווך בר-קיימא של ביטחון לאומי.