איראן שינתה את המשוואה? ארה"ב בוחנת מחדש את הנוכחות בכווית
לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב בוחנת צמצום נוכחותה הצבאית בכווית, בעקבות התקיפות האיראניות שכללו פגיעה בבסיסים אמריקניים והריגת שישה חיילים. בכווית חוששים שהמהלך הזמני יהפוך לקבוע, וחתמו על הסכם הגנה עם פקיסטן תוך בחינת חיזוק מערך ההגנה האווירית.
ארצות הברית בוחנת אפשרות לצמצם את נוכחותה הצבאית בכווית, כך לפי דיווח היום (שישי) בעיתון "וול סטריט ג'ורנל". לפי גורמים אמריקנים בכירים, הדיונים בפנטגון על הקטנת היקף הכוחות במדינה החלו עוד לפני פרוץ המלחמה מול איראן. עם זאת, מאז שהחלו התקיפות על בסיסים אמריקניים בכווית, פונו חלק מהכוחות בפועל במטרה להפחית את הסיכון – וכעת בכווית חוששים כי המהלך הזמני יהפוך לקבוע. במהלך העשורים שחלפו מאז שחרור כווית במלחמת המפרץ הראשונה, הפכה האמירות לאחד ממוקדי הלוגיסטיקה המרכזיים של צבא ארה"ב בעולם. אלפי חיילים אמריקנים, טנקי אברמס וציוד כבד הוצבו בשטחה, והנוכחות הצבאית העניקה לכווית תחושת ביטחון מפני איומים אזוריים – אלא שהמלחמה עם איראן טרפה את הקלפים. טהרן תקפה את כווית במאות טילים וכטב"מים, כשהיא מכוונת לתשתיות חיוניות – תחנות כוח, מתקני התפלה, נמל התעופה הבינלאומי ונמלים במפרץ הפרסי. בנוסף, נותק יצוא הנפט דרך מצר הורמוז. אף שבארה"ב מציינים כי מערכות ההגנה האווירית הצליחו ליירט את רוב המתקפות ולהציל חיים רבים, הבסיסים האמריקניים עצמם הפכו ליעד לתקיפות חוזרות – כולל מתקפה במרץ שבה נהרגו שישה חיילים אמריקנים. כווית הצליחה עד כה להתמודד עם הפגיעות באמצעות עתודות ותיקוני חירום, אך התקיפות חשפו את הפגיעות של תשתיות אזרחיות ואת הסיכון שבהמשך הלחימה. במקביל, הן העלו סימני שאלה לגבי היעילות של הנוכחות הצבאית האמריקנית בהגנה על המדינה. בתוך כך, בארה"ב החלו לבחון מחדש את היקף הנוכחות הצבאית בכווית. לפי גורמים המעורים בדיונים, הפנטגון כבר שקל לצמצם כוחות עוד לפני פרוץ העימות, ובתגובה לתקיפות האיראניות אף הפחית את נוכחותו כדי לצמצם סיכונים. ההערכה היא כי נוכחות גדולה וקבועה אינה בהכרח חיונית או חכמה מבחינה צבאית במציאות הנוכחית. מנגד, בכווית מדגישים כי הם עדיין זקוקים למחויבות אמריקנית יציבה לביטחונם. עם זאת, המדינה כבר חתמה על הסכם הגנה חדש עם פקיסטן, ועשויה לפעול להרחבת מערך ההגנה האווירית ורכישת מערכות נוספות. העימות עם איראן המחיש כי גם נוכחות צבאית אמריקנית רחבה אינה מספקת הגנה מלאה. למעלה מ-90% ממי השתייה בכווית מגיעים ממתקני התפלה, שחלקם נפגעו בתקיפות, וסגירת מצר הורמוז עצרה את יצוא הנפט – כ-2 מיליון חביות ביום – ופגעה במקור ההכנסה המרכזי של המדינה. "הם נלכדים כעת במקום קשה", אמרה אליזבת דנט, לשעבר בכירה בפנטגון. "הם רוצים שהמלחמה תסתיים, אבל הם גם רוצים לשים קץ לכל איום מצד איראן". הקשר הביטחוני בין ארה"ב לכווית נבנה לאחר מלחמת המפרץ, אז הובילה וושינגטון קואליציה בינלאומית שהדפה את כוחות עיראק מהמדינה. מאז הפכה כווית לבסיס לוגיסטי מרכזי לפעילות צבאית אמריקנית באזור, עם אלפי חיילים המוצבים בבסיסים שונים. אולם כעת, לנוכח איום הטילים והכטב"מים מצד איראן, המציאות הביטחונית משתנה. מה שנחשב במשך שנים לעוגן יציבות – הנוכחות האמריקנית – הופך גם לגורם שמושך אש ומעלה שאלות לגבי המשך הדרך.