דו"ח השלטון המקומי של משרד הפנים: 65% מהרשויות המקומיות במדינה ממוקמות בפריפריה

דו"ח השלטון המקומי של משרד הפנים לשנת 2026 חושף פערים כלכליים וחברתיים בין הרשויות בישראל. 65% מהרשויות ממוקמות בפריפריה, ו-77 ערים מרכזות כ-75% מהאוכלוסייה. רק 38% מהרשויות מוגדרות יציבות פיננסית, ו-14% נמצאות בתכניות הבראה. פערי ארנונה עסקית בין רשויות גדולות לפריפריאליות בולטים, ונצרת מובילה בגירעון של 330 מיליון שקלים.

דו"ח השלטון המקומי של משרד הפנים לשנת 2026, שפורסם בשבוע שעבר, מציג תמונה רחבה של 259 רשויות מקומיות בישראל. מהדו"ח עולה כי 65% מהרשויות ממוקמות בפריפריה, ו-77 ערים בלבד מרכזות כ-75% מאוכלוסיית המדינה. במחוז תל אביב מתגוררים כ-1.5 מיליון תושבים ב-12 רשויות, בעוד שבמחוז הצפון מספר דומה של תושבים פרוס על פני 94 רשויות. מבחינה פיננסית, רק 38% מהרשויות (כ-98) מוגדרות יציבות ואיתנות, 31% (כ-80) במצב ביניים, 17% (כ-44) בתכניות הבראה או התייעלות, ו-14% (כ-37) בקטגוריות אחרות. מענק האיזון לשנת 2025 הגיע ל-3.6 מיליארד שקלים וחולק בין 195 רשויות. ב-2024 פעלו 65 רשויות עם חשב מלווה, מתוכן 85% מהחברה הערבית והדרוזית. הפערים בארנונה עסקית בולטים: בתשע הרשויות הגדולות, כולן יהודיות או מעורבות, הארנונה העסקית מהווה 24.1% מההכנסות בממוצע, לעומת 5.5% ברשויות פריפריאליות עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך. מועצה אזורית תמר מובילה עם 70.5% הכנסות מארנונה עסקית, ואילו נווה מדבר בתחתית עם 0.1%. הארנונה השנתית הממוצעת למטר רבוע היא 68 שקל ברשויות גדולות ו-39 שקל בפריפריאליות. נצרת רשמה את הגירעון הגבוה ביותר ב-2024 – 330 מיליון שקלים. עומס החוב למשק בית גבוה בטובא זנגריה (37 אלף שקלים) ובבית אל (36 אלף), בעוד תמר נהנית מעודף של 13 אלף שקלים. רק 5.6% מהרשויות מנוהלות על ידי נשים, ו-21.4% מחברי המועצות הן נשים, עם שיעורים נמוכים במיוחד באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים.