טיפול נמרץ לחינוך | אפרים גנור
אפרים גנור מזהיר כי מערכת החינוך בישראל בשפל חסר תקדים, עם מחסור חמור במורים. הוא מציין כי הישגי ישראל במבחני פיז"ה נמוכים מהממוצע, וכי הפערים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים. הוא מציע צעדים כמו העלאת שכר מורים מתחילים, הקטנת כיתות וחיזוק מעמד המורה.
בעוד פחות מחודש, ב-1 בספטמבר, אמורים כ-2.6 מיליון תלמידים וכ-210 אלף עובדי הוראה לפתוח את שנת הלימודים. אפרים גנור, בטור דעה במעריב, טוען כי מערכת החינוך בישראל מצויה בשפל חסר תקדים, כשהבעיה המרכזית היא מחסור חמור במורים. הוא מציין כי תחלואי המערכת מוכרים מזה עשור, אך מחריפים עם הזמן, בעיקר על רקע קיצוצים. גנור מדגיש כי במבחני פיז"ה של OECD ישראל נמצאת מתחת לממוצע, ובחלק מהמקצועות במקומות נמוכים, וכי לפני כ-25 שנים ההישגים היו טובים בהרבה, אך מאז המצב מידרדר, בעיקר במתמטיקה ומדעים, למרות עליית שכר המורים בעשרים השנים האחרונות. הוא מצביע על פערים גדולים בין קבוצות אוכלוסייה, לטובת תלמידים מאזורים סוציו-אקונומיים גבוהים ולרעת הפריפריה והמגזר הערבי, פערים הגדולים מרוב מדינות OECD. עם זאת, הוא מציין הישגים מרשימים בהשכלה הגבוהה, במחקר ובהייטק. גנור שואל מה ניתן לעשות כדי להבריא את המערכת, במיוחד לאחר שש שנים שבהן הקורונה והמלחמה פגעו קשות. הוא מציע צעדים כמו העלאת שכר מורים מתחילים, מענקים למורים מתמידים, הקטנת מספר התלמידים בכיתות, חיזוק מעמד המורה, תגמול למורים במקצועות נדרשים והטבות למורים בפריפריה. הוא מסכם כי צעדים אלה יכולים ליצור שינוי חיובי משמעותי.