ב-2018 אירע אירוע מדאיג שרבים לא שמו לב אליו
ב-2018, לראשונה, מספר האנשים מעל גיל 65 עלה על מספר הילדים מתחת לגיל חמש, מה שסימן שינוי דמוגרפי היסטורי. לפי נתוני האו"ם, שינוי זה נובע מעלייה בתוחלת החיים וירידה בשיעור הילודה. עד 2024 הגיע שיעור הקשישים ל-10.3%, ועד 2074 הוא צפוי להכפיל את עצמו ל-20.7%, מה שמציב בפני הכלכלה אתגרים הנוגעים לצמצום כוח העבודה.
ב-2018 אירע אירוע דמוגרפי היסטורי: לראשונה בהיסטוריה הכתובה של האנושות, מספר האנשים בגיל 65 ומעלה עלה על מספר הילדים מתחת לגיל חמש. נקודת מפנה זו, שתועדה בנתוני האו"ם, הייתה תוצאה של שתי מגמות ארוכות טווח: עלייה בתוחלת החיים וירידה בשיעור הילודה. תוחלת החיים הממוצעת של יילוד עלתה מ-64 שנים ב-1990 ל-73.3 שנים עד 2024, בעוד שמספר הלידות הממוצע לאישה ירד מ-3.31 ל-2.25 באותה תקופה. עד 2024, אנשים מעל גיל 65 מהווים 10.3% מאוכלוסיית העולם—יותר מ-800 מיליון איש, העולה על אוכלוסיית אמריקה הלטינית והקריביים. ביפן, שיעור הקשישים מגיע ל-29%, ובמונקו—ל-36%. לפי תחזיות האו"ם, עד 2074 שיעורם יוכפל ל-20.7%, ומספרם יגיע ל-2.2 מיליארד, ויעקוף סופית את מספר הילדים מתחת לגיל 18. זה מציב בפני מדינות שאלות לגבי קיימות קרנות הפנסיה, שינוי מבנה מוסדות הבריאות, והבחירה בין בניית בתי ספר לבתי אבות. הכלכלנים חלוקים: ספקנים כמו טורסטן סלוק מדויטשה בנק מטילים ספק בקצב צמיחת הפריון, בעוד אופטימיים, כולל דארון אג'מוגלו ופסקואל רסטרפו, אינם רואים קשר ישיר בין הזדקנות להאטה בצמיחה הכלכלית, ומציינים שמחסור בכוח עבודה מעודד אוטומציה.