משבר נסתר: מדוע הדיור בישראל הופך לפחות נגיש
רשות התכנון לדיור צמצמה את מספר המכרזים לבנייה המונית לשוק החופשי למינימום מאז תחילת 2024, תוך מתן עדיפות לתוכניות מסובסדות. הדבר מאיים על עליית מחירים נוספת וירידה בהיצע.
רשות התכנון לדיור בישראל צמצמה בחדות את מספר המכרזים לבנייה המונית לשוק החופשי. במחצית הראשונה של 2026 (מ-1 בינואר עד סוף יוני) אישרה ועדת המכרזים רק 15 מכרזים – הנתון הנמוך ביותר מבין תקופות דומות מאז תחילת 2024. לשם השוואה: במחצית הראשונה של 2025 היו 20 מכרזים, במחצית השנייה 29; ב-2024, במחצית הראשונה 20, בשנייה 40. הירידה לעומת המחצית הקודמת היא כמעט 50%. במקביל, באותם שישה חודשים נערכו 16 מכרזים לדיור מסובסד – המדינה מקדמת יותר פרויקטים של דיור בר השגה מאשר הצעות לשוק החופשי. התוכניות המסובסדות מיועדות למילואימניקים, תושבים מקומיים ואנשים עם מוגבלות, בעוד שלציבור הרחב אין כמעט גישה אליהן. צמצום המכרזים נושא סיכונים: הוא משפיע על היקפי הבנייה בשנים הקרובות ועלול להוביל לעליית מחירים נוספת. סטטיסטיקות הבנייה שהושלמה מעוותות את התמונה בכך שהן כוללות דירות לקהל מצומצם של מקבלים. על רקע זה נמשך המאבק על תפקיד מנכ"ל משרד האוצר: השר בצלאל סמוטריץ' מקדם את מועמדותו של יהודה אליהו.