כלכלת הפחד של חזבאללה בתוך העדה השיעית
מאמר פרשנות של ד"ר נועה ריבן על מנגנון ההרתעה של חיזבאללה בתוך העדה השיעית בלבנון. המאמר מתאר כיצד הארגון מייצר 'כלכלת פחד' באמצעות איומים, דה-לגיטימציה ופגיעה כלכלית, וכך מצמצם את מרחב הביקורת. מובאת דוגמת רצח לקמאן סלים בפברואר 2021 כמי שניסה ליצור חלופה שיעית עצמאית.
ד"ר נועה ריבן, חוקרת לבנון וחיזבאללה, מנתחת במאמר זה את מנגנון ההרתעה שמפעיל חיזבאללה בתוך העדה השיעית בלבנון. היא טוענת כי כוחו של הארגון אינו נובע רק משימוש ישיר בכוח, אלא מיכולתו לייצר 'כלכלת פחד' – תודעה ברורה של מחיר לכל ביקורת. מי שמבקר את הארגון עלול לעמוד בפני פגיעה במעמד הציבורי, הדרה מקצועית, לחץ כלכלי, איומים על בני משפחה, מעקב, חקירה ולעיתים אלימות. המנגנון מתחיל בדה-לגיטימציה, כפי שמדגים הכינוי 'שיעת השגרירות', שהופץ לאחר פרסום מסמכי ויקיליקס ב-2011. בהמשך, התיוג מתורגם למחיר ממשי באמצעות מסעות הכפשה, איומים ופגיעה בפרנסה. במקרים מסוימים נעשה שימוש במנגנוני המדינה, כמו זימונים לחקירה או מעצרים. האפקט חורג מהנפגעים הישירים: הוא מייצר צנזורה עצמית ומהפך את הביקורת לשיקול של עלות מול תועלת. רצח לקמאן סלים בפברואר 2021, שניסה ליצור מרחב שיעי עצמאי, ממחיש את המחיר האפשרי של ניסיון לארגן ביקורת. המאמר מדגיש כי מטרת המנגנון אינה רק להשתיק קולות קיימים, אלא למנוע מראש התגבשות של מוקדי סמכות מתחרים.