הפטרת כי תצא: כשאחרים מחריבים, יהודים בונים מחדש והופכים דברים לגדולים יותר

הפטרת כי תצא (ישעיהו נ"ד, א'-י') נושאת מסר כפול של נחמה ואחריות. ירושלים, שסבלה גלות, מצווה להרחיב את מקום אהלה ולהתכונן לצמיחה. החיבור המיסטי "קול התור" מציין משחק מילים: הרחבה חולקת אותיות עם החרבה, ומלמד שהתגובה היהודית לחורבן היא בנייה פעילה, לא המתנה פסיבית.

הפטרת השבוע (ישעיהו נ"ד, א'-י') נושאת מסר כפול של נחמה ואחריות. ירושלים, שסבלה גלות ואובדן, נאמר לה לא להתעכב על מה שנחרב אלא להביט קדימה אל מה שייבנה מחדש. הפסוק 'הרחיבי מקום אהלך' הוא ציווי להתכונן לצמיחה, כי בניה ישובו וערים שוממות תישבנה. החיבור המיסטי 'קול התור', המתעד את תורת הגר"א, מציין משחק מילים: הרחבה חולקת אותיות עם החרבה. זה מלמד שהתגובה היהודית לחורבן היא בנייה פעילה, לא המתנה פסיבית. המאמר ממסגר זאת כדפוס בהיסטוריה היהודית: אויבים מחריבים, יהודים בונים מחדש והופכים דברים לגדולים יותר. הוא מיישם זאת על הקיבוץ המודרני של יהודים לישראל, בטענה שהתהליך לא הסתיים ודורש מאמץ אנושי מתמשך. הכותב, מיכאל פרוינד, שימש כסגן מנהל התקשורת תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.