"הארץ" ו"בצלם" ושרידי השמאל.. כלי המערב לייפות את פניה של (ישראל) ולנקות את ידיה

המאמר מבקר את התפקיד המערבי בייפוי תדמיתה של ישראל באמצעות כלי תקשורת וזכויות אדם כמו הארץ ובצלם, ומתאר אותם כניסיון לפצל את האחריות לרצח העם בעזה ולהטילה רק על ממשלת נתניהו, תוך קידום הרעיון שישראל היא מדינת חוק שנחטפה על ידי קיצונים. הוא מציין שהצעדים המערביים הענישיים הם פורמליים ומטרתם לאוורר את דעת הקהל ללא אחריות אמיתית.

המאמר, שפורסם באתר "פלסטין און ליין" המזוהה עם חמאס, מציע ניתוח ביקורתי של האסטרטגיה המערבית בהתמודדות עם ישראל לאחר מלחמת עזה. הכותב טוען שהמערב, בהובלת בריטניה וצרפת, נוהג במדיניות של "ייפוי פניה של ישראל" על ידי הפניית ביקורת אך ורק לממשלת נתניהו ותיאורה כמקרה חריג שחטף את המדינה, ובכך פוטר את הישות עצמה מאחריות לרצח העם. המאמר מצטט סיקור של הוול סטריט ג'ורנל המצטט גורמים ישראלים הדוחים את התנהגות המתנחלים, ואת הסרט "נאזה" בפסטיבל ונציה המציג עדויות של חיילים ישראלים על הריגת אזרחים, שזכה למחיאות כפיים סוערות - סצנה שהכותב רואה בה הפיכת הפושע לגיבור מוסרי. הוא גם מבקר את תפקידם של הארץ ובצלם, ורואה בהם כלים קוסמטיים שמטרתם להגביר את קולה החלש של השמאל הישראלי ולהציג נרטיב שבו אירועי 7 באוקטובר אחראים לעורר "חרדה קיומית" בקרב ישראלים, ובכך מצדיקים רצח עם כתגובה. המאמר מסיק שהסנקציות המערביות, כמו איסור סחר רק עם התנחלויות, הן נתיבים אשלייתיים לאוורור הזעם העולמי, ושהכרה בפשעים הפכה לתחליף לעונש, מה שמשרת את התעמולה הישראלית ומשאיר את הקורבן הפלסטיני מחוץ למרכז האירועים.