עזה.. כשהשתיקה הופכת לשותפה בטרגדיה
מאמר דעה המתאר את סבלם של תושבי עזה תחת המלחמה, שבו הכותב מתאר מוות יומיומי, הרס ואובדן ביטחון, תוך שאלה על תפקיד הקהילה הבינלאומית בעצירת שפיכות הדמים והגנה על אזרחים, תוך הדגשה שעזה זקוקה לעמדה שתמנע המשך כאב ותבטיח את זכות האזרחים לחיים.
במאמר דעה מאת ד"ר פאתן א-סמראי, הכותבת מתארת את מציאות עזה תחת המלחמה כמי שחצתה את גבול הידיעה החולפת, והפכה לטרגדיה אנושית יומיומית. היא מבקרת את שתיקת הקהילה הבינלאומית ואת תנודתה בין הצהרות גינוי לחישובים פוליטיים, בעוד אזרחים משלמים את המחיר בחייהם ובבתיהם. היא מציינת שהמספרים אינם מסוגלים לתאר את גודל האובדן, ושהמלחמה הורסת את תחושת הביטחון ומשאירה צלקות נפשיות. הכותבת מעלה את השאלה מתי ההסתכלות הופכת לפעולה, וקוראת לעמדה בינלאומית שתגן על אזרחים, תאכוף את החוק הבינלאומי ותפתח דרך לסיוע. היא מדגישה שעזה אינה זקוקה לעוד תמונות, אלא להפסקת המוות ולתחילת דרך פוליטית אמיתית. המאמר מסתמך על שפה רגשית וטעונת ערכים, תוך היעדר כל מקורות, מספרים או ייחוס עובדתי ספציפיים.