עזה ומדיניות ההסלמה השיטתית: קריאה בעיתוי ההפרות ובמסלולי המשא ומתן

ניתוח פוליטי הסובר כי ההסלמה הישראלית בעזה קשורה לעיתוי המשא ומתן, וכי נתניהו משתמש בה כדי לחזק את בריתותיו ולהימנע מקריסה פוליטית. המאמר מבקר את כישלון הלגיטימיות הבינלאומית וקורא ללחץ אמריקאי להפסקת ההסלמה.

המאמר מציע ניתוח פוליטי של מדיניות ההסלמה הישראלית בעזה, וסובר כי ההסלמה אינה אקראית אלא שיטתית וקשורה לעיתוי המשא ומתן. הכותב טוען כי בכל פעם שהמתווכים מתקרבים להשגת הפסקת אש או התקדמות במשא ומתן, ההפצצות וההרס גוברים, מה שמעיד על כך שישראל משתמשת במשא ומתן כבמה לניהול זמן וכפיית עובדות חדשות. הוא אומר שראש ממשלת ישראל נתניהו מסתמך על ההסלמה כדי לחזק את בריתותיו הימניות לפני הבחירות, וכדי להימנע מקריסה פוליטית, שכן כל הסכם פירושו סיום מטרות המערכה הצבאית. הוא גם סבור כי הרס התשתית האזרחית, כמו בתי חולים, בתי ספר ומתקני התפלת מים, נועד להפוך את עזה לבלתי ראויה למחיה ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית עתידית. הוא מבקר את חוסר היכולת של הלגיטימיות הבינלאומית לתרגם את החלטותיה למנגנוני הרתעה אפקטיביים, וקורא ללחץ אמריקאי על נתניהו להפסקת ההסלמה. המאמר משקף את נקודת מבטו של הכותב, מוחמד מוסטפא שאהין, ואינו מספק ראיות קונקרטיות לטענות המועלות.