מפרות קדושות לעיזים פוליטיות: השכול נכנס לכנסת
טור דעה הבוחן את כניסתם של בני משפחות שכולות לפוליטיקה הישראלית לקראת הבחירות. הכותב מזהיר מפני ניצול פוליטי של השכול, קובע כי יש לשפוט מועמדים על מעשיהם ולא על אובדנם, ומתריע מפני שימוש בחללים ככלי קמפיין. הוא קורא להסדרת דיני ההנצחה בחקיקה.
טור דעה מאת עו"ד עידן סיבוני, חוקר דיני הנצחה, הבוחן את התופעה של כניסת בני משפחות שכולות לפוליטיקה הישראלית לקראת הבחירות. הכותב מנתח את המגמה כמהלך פוליטי של ליהוק טרנדים, בדומה לגיוס בכירים בצבא ואנשי תקשורת במערכות בחירות קודמות. הוא מזהיר מפני ניצול השכול כנכס אלקטורלי, ומתריע כי הסכנה האמיתית היא שהחללים עצמם יהפכו לחלק מהקמפיין. סיבוני קובע כלל ברור: יש לשפוט מועמדים על מעשיהם, הישגיהם ועמדותיהם, ולא על היותם ממשפחה שכולה. הוא מביא דוגמאות קונקרטיות לשימוש פוליטי בחללים, בהן סרטון בינה מלאכותית של הליכוד בו נראה גדי איזנקוט לצד דמות המזוהה עם בנו, ופוסט של נפתלי בנט ביום הלוויה של חלל. הכותב טוען כי מרחב ההנצחה בישראל מתנהל כמעט ללא כללים, וקורא להזדמנות היסטורית בכנסת להסדיר את דיני ההנצחה בחקיקה, שתאפשר למשפחות להתנגד להנצחה שאינה תואמת את ערכי החלל.